תביעה כספית שהגיש בעל מסגריה המבצע עבודות מסגרות

תביעה כספית בסך 85,981 ₪ אשר הוגשה על ידי התובע, בעל מסגריה המבצע עבודות מסגרות, נגד הנתבעת, חברה המבצעת עבודות אלומיניום, נחושת ואבץ ועבודות קונסטרוקציה ממתכת. תמצית טענות התביעה הצדדים הכירו באמצעות מר וסרמן, אשר עבד כשכיר אצל הנתבעת ובין השנים 2009 - 2010, במהלך תקופה זו פנתה הנתבעת אל התובע, כדי שיבצע עבורה כקבלן משנה עבודות מתכת. 1. העבודות שסוכמו בין הצדדים: א. בין הצדדים סוכם שהתובע יבצע עבור הנתבעת עבודה קונסטרוקציית מתכת בבית דו משפחתי (בית נעמן) ברמת השרון, בסך 45,000 ₪ בתוספת מע"מ לגג ובנוסף, תשלם הנתבעת לתובע סך 5,550 ₪ בתוספת מע"מ בגין דוגמא, שתבוצע לאחר שתשולם תמורתה. לאחר שינוי בתכנית הגג תוקנה הצעת התובע ל- 30,000 ₪ לגג בתוספת מע"מ כדין, כולל עבודת מנוף, אך בפועל עלות המנוף שולמה ע"י הנתבעים. לטענת התובע, בגין הרכבת הדוגמא, על הנתבעת לשלם לו, נכון ליום הגשת התביעה, סך 7,171 ₪. בגין התקנת שני גגות בבית נעמן, על הנתבעת לשלם לו, נכון ליום הגשת התביעה, סך 55,953 ₪. סכום שני הגגות הגיע לכדי 60,000 ₪ מהם קוזזו 15,000 ₪ ששילמה הנתבעת עבור המנוף. בתצהירו, דחה התובע את טענת הנתבעת, ולפיה, ברמת השרון היה פרויקט נוסף של בית דו משפחתי ושהצעת התובע הינה לגג כפול. לטענתו, מעולם לא הוצע לו פרויקט נוסף ולא נתן הצעה לפרויקט נוסף, אלא רק בשלב הביצוע נודע לו על הפרויקט הנוסף. לטענתו, אין כל הגיון בטענת הנתבעת, לפיה, התמורה עבור גג הינה רק 15,000 ₪, כיוון שמדובר בעבודה של התובע ופועל נוסף מטעמו, במשך חודש, ואם תתקבל גרסת הנתבעת, יהיה מדובר במחיר הפסד. לכן, היה ברור לתובע וליצחק וסרמן שההצעה הינה לגג אחד בלבד. ב. בחודשים יולי - אוגוסט 2009 סוכם בין הצדדים שהתובע יבצע עבור הנתבעת עבודת קונסטרוקציית מתכת לגג בבית מקס בהרצליה פיתוח והנתבעת תשלם לו 25,000 ₪ בתוספת מע"מ. התשלומים המגיעים בגין עבודה זו לתובע, נכון ליום הגשת התביעה, הינם בסך 31,026 ₪. ג. בחודש ספטמבר 2009 סוכם על ביצוע עובדת חיפוי עץ על קונסטרוקציית עץ בגג בחדרה בתמורה לתשלום 3,500 ₪. בגין עבודה זו מגיע לתובע, נכון ליום הגשת התביעה, סך 4,339 ₪. ד. בחודשים ספטמבר אוקטובר 2009 סוכם שהתובע יתגבר את צוותי העבודה שלו בעבודות שבוצעו עבור הנתבעת בגן שמואל, בחיפה, וברמת השרון בעלות של 750 ₪ בתוספת מע"מ לפועל, לכל יום עבודה, והתובע תגבר את הנתבעת במשך 32 ימי עבודה, ובגין כך מגיע לו 24,000 ₪. נכון ליום הגשת התביעה, מגיע לתובע בגין עבודה זו, סך 29,751 ₪. ה. בסוף חודש אוקטובר 2009 סוכם בין הצדדים, באמצעות יצחק וסרמן, כאשר מנהל התובעת שהה בחו"ל, שיתוגברו צוותי העבודה בגג ברמת גן ובגין כך, תשלם הנתבעת לתובע, 750 ₪ בתוספת מע"מ ליום עבודה, העבודה נוהלה על ידי מסגר מטעם הנתבעת בשם מאיר והצוותים ב- 98 ימי עבודה. בגין כך מגיע לתובע 73,500 ₪. נכון ליום הגשת התביעה עומד חוב זה על סך 90,8000 ₪. בתצהירו, דוחה התובע את טענת הנתבעת למחיר גלובלי וטוען, כי אכן כאשר הבין מנהל הנתבעת שלא משתלם לו לשלם לתובע יומית, הוא ניסה לטעון שסיכם עם התובע מחיר גלובאלי, אך התובע לא הסכים עמו, כיוון שהפרויקט לא בוצע ע"י התובע אלא ע"י עובד בשם מאיר בן מוחה, שהוא עובד שכיר של הנתבעת וניהל את הפרויקט. ו. בנוסף, טוען התובע כי על הנתבעת לשלם לו סך 3,459 ₪ בגין דלק לגנרטורים. סה"כ התשלומים שהגיעו לתובע בגין עבודות שביצע לנתבעת, נכון ליום הגשת התביעה הינם 222,499 ₪. הנתבעת שילמה 136,518 ₪. 2. מטעם התביעה הגיש תצהיר יצחק וסרמן, אשר בשנים 2008 - 2010 עבד אצל הנתבעת כמנהל ומפקח על פרויקטים וקישר בין הצדדים לתביעה דנן. בתצהירו הוא חוזר על גרסת התובע בנושא העבודות והסיכומים בין הצדדים, כולל הפרויקט ברמת השרון. לטענתו, הצעת העבודה ברמת השרון, נוגעת לגג אחד בבית הדו משפחתי שראה התובע ופרויקט אחר מעולם לא הוצע לתובע והוא לא נתן הצעה. תמצית טענות ההגנה 3. הנתבעת הבינה מהתובע, שאין לו ידע בתחום הגגות והצעות המחיר שהמציא לנתבעת היו "שליפה מהמותן", ולכן, לאחר כל הצעת מחיר הצדדים נפגשו וסיכמו את המחיר לביצוע העבודה. מנהל הנתבעת, מר אורי כץ, הבהיר בתצהירו, כי הצעת המחיר הראשונה שהעביר התובע לנתבעת בנושא הבית ברמת השרון, הייתה בסכום של 41,000 ₪ בצרוף מע"מ, לבית דו משפחתי אחד מתוך 2 בתים סמוכים וציין שהמחיר כולל מנוף. לאחר פגישה בינו לבין התובע, סוכם על מחיר של 30,000 ₪ בקיזוז עלות המנוף. לכן, בדף פרוט החשבון שערך התובע מיום 11.11.09 (מצורף לתצהירו) הוא רשם שמגיע לו 38,000 ₪ עבור הבית ברמת השרון ואורי כץ תיקן זאת לסך 30,000 ₪ בהתאם לסיכום ביניהם. התיקון שביצע אורי כץ, היה לאחר שיצחק וסרמן אישר את התשלום. הנתבעת, לטענתה, שלמה לתובע את כל הסכומים שהגיעו לו עבור העבודות שביצע. 4. לטענת הנתבעת, יצחק וסרמן, אשר קישר בין הצדדים, ביצע עבור הנתבעת עבודות כקבלן משנה ולא עבד אצלה כשכיר. לטענתה, לגבי בית נעמן, סוכם בין הצדדים שהתובע יבצע עבודות קונסטרוקציית מתכת בתמורה לתשלום סך 30,000 ₪ בצרוף מע"מ והנתבעת תממן את עלות המנוף. לגבי הבית בחדרה, לאחר ביצוע העבודה סוכם בין הצדדים בהסכמה כי הנתבעת תשלם לתובע רק 3,000 ₪ בצרוף מע"מ. לגבי ימי העבודה בגן שמואל, בחיפה ורמת השרון, סוכם שישולם סך 700 ₪ בתוספת מע"מ ליום עבודה לפועל. בפועל התובע תגבר את הנתבעת ב- 28 ימי עבודה, מה שמזכה אותו בסך 19,600 ₪. 5. לגבי הבית ברמת גן, שעבודתו סוכמה עם יצחק וסרמן, כיוון שמנהל הנתבעת שהה בחו"ל, טוענת הנתבעת, כי הפרויקט נוהל ע"י יצחק וסרמן, וזמן קצר לאחר תחילת עבודת התובע, מזמין העבודה העלה טענות שהעבודה איטית וחסרת מקצועיות, אי פיקוח של התובע על עובדיו, ולכן הנתבעת צירפה עובד שלה בשם מאיר, כפועל באתר העבודה. לא סוכם על תשלום ליום עבודה ואין משמעות לכמות הימים שהעבודה התבצעה. סוכם בנושא זה עם התובע על מחיר גלובאלי בסך 25,000 ₪. 6. הנתבעת טוענת כי שילמה לתובע את מלוא תמורת העבודה שבוצעה בבית נאמן ברמת השרון ובבית מקס בהרצליה. בנוסף שילמה לו 92,375 ₪ כמפורט בחשבוניות המצורפות לכתב ההגנה, בהם בחר התובע לכתוב "על חשבון עבודות ברזל" ולא התאים אותן לפרויקטים ספציפיים. זאת בהתאם לסיכום עם התובע, שהיא תשלם לו 30,000 ₪ בצרוף מע"מ עבור בית נאמן, 19,600 ₪ בצרוף מע"מ עבור התקנת זוויות, 25,000 ₪ בצרוף מע"מ עבור "אורן סלע" ובסך הכל 86,536 ₪. מנהל התובעת, אורי כץ הצהיר, כי בפרויקט אורי סלע ברמת גן הנתבעת לא סיכמה על תשלום לפי ימי עבודה אלא על מחיר גלובאלי בסך 25,000 ₪. לכן, כך הנתבעת, בפועל שילמה לתבוע יותר ממה שמגיע לו עבור העבודות שביצע. בפעול שילמה הנתבעת לתובע סך 128,094 ₪. עדויות 7. התובע העיד כי חלק מהפועלים שלו עבדו לפי שכר יומי, כגון: חרד גנאים, יוסוף ביאצי סאלח ונסים. פועלים אלה עבדו מטעמו אצל הנתבעת בהתאם לצורך בגן שמואל, בקבוץ לביא, ובחיפה. לדבריו, שניים מהם עבו לפי שכר יומי, אך קבועים ברמה"ש והרצליה, שגם שם היו תוספות שסוכמו בתשלום יומי ולא בקבלנות. מדובר בעבודות של תוספת של זויות ברמת השרון שמנהל הנתבעת ביקש לעבוד לפי יומית, ובהרצליה, העבודה הייתה בקבלנות. התובע לא הציג תלושי משכורת של עובדים אלה, וטען ש"זה קשור בצנעת הפרט של העובדים לגבי ההכנסה שלהם ורוה"ח אמר שהוא יציג אותם רק לפי צו בית משפט". כן השיב בעדותו, כי בתלושי השכר של אותם עובדים, כתוב שהשכר הינו לפי ימי העבודה וסכום השכר לכל יום עבודה. 8. התובע הופנה לנספח לתצהירו שכותרתו "פירוט חשבון מיום 11/11/09", וטען שיצחק וסרמן אישר את העבודות שבוצעו. לדבריו, במסמך זה לא מופיעה העבודה בבית אורן ברמת גן, כיוון שהוא נעשה לפני העבודה ברמת גן. עוד העיד, שהעבודה ברמת גן כתובה בתחתית אותו מסמך בצד ימין בכתב יד של אורי כץ. , כאשר הופנה לכך שבעת כתיבת המסמך כבר החלה העבודה ברמת גן, טען, ש"כי זה לא היה עוד ... הפרויקט היה בביצוע ולא סגרנו מחיר. קבענו שזה פרויקט ביומיות וקבענו שזה 750 ₪ ליום. התחלתי מול איציק וסגרנו על 750 ₪ ליום, אחרי זה איציק הודיע לי שהוא לא בפרויקט ואורי ממשיך. אז היה צריך להתחשבן מול אורי ולכן זה לא מופיע. אני צריך לשבת מול אורי להתחשבן. אז הגשתי חשבון לפי הימים לפי 750 ₪, לא היה מקובל על אורי ואז קבענו שהוא רוצה לשבת ולדבר על זה ופה זה נגמר. מה שרשום בפינת הדף למטה אורי רשם ופה הכל נעצר. לדבריו, אותה פגישה עם אורי כץ, שבעקבותיה "הכל נעצר" התקיימה בחודש דצמבר 2009. לאחר שהתובע שלח לאורי מכתב מיום 23.12.09 שיש לשבת לסגור את כל הפינות. דהיינו, גם התובע מאשר את גרסת הנתבעת, ולפיה, לאחר הצעות המחיר שהגיש, הצדדים נפגשו ביניהם וסיכמו מחדש את מחיר העבודה ולכן, הצעות המחיר שהגיש לנתבעת לא היו מחיר סופי שגובש והוסכם ביניהם. גם יצחק וסרמן העיד, שלא על כל העבודות היו הצעות בכתב ויש דברים שהתובע סגר עם הנתבעת לגבי העבודה בטלפון, כמו העבודה בחדרה. 9. התובע העיד, שלמרות שבמסמך מיום 11.11.09 אושר לו תשלום בסך 30,000 ₪ עבור בית נאמן ברמת השרון, התשלום עבור רמת השרון לא נסגר, ולכן הוא שלח לו את המכתב מיום 23.12.09 לגבי בחשבון שלא נסגר ביניהם. על פי עדותו, התשלום עבור העבודה בהרצליה וברמת השרון היה גלובאלי וברמת גן התשלום היה לפי ימי עבודה ולא כל ההצעות היו בכתב, אלא רק ההצעה הראשונה. לאחר מכן, דיברו איתו בטלפון איציק או אורי. לגבי העבודה ברמת השרון, העיד התובע, שלאחר ביקור שערך בשטח עם יצחק וסרמן, בעת התקנת הדוגמא, נתן לאורי כץ הצעת מחיר ואת החשבונית העביר ליצחק וסרמן. הוא ראה את אתר העבודה, קיבל תכניות של הגג והתייחס בדופלקס לשני בתים ולא גג אחד. קודם הותקן גג אחד ואחד נוסף לידו. הגגות אינם מחוברים וקיים קיר אחד מפריד ביניהם ותעלה. 10. כאשר הופנה התובע לכך שיצחק וסרמן העיד שמדובר בגג אחד, השיב " רצפת בטון מחוברת, הגג הוא בשני חלקים". התובע העיד שהצעת המחיר שנתן לפרויקט ברמת השרון, הינה לבית אחד מתוך "הדו" כאשר הוא התבקש לבצע שני גגות בהתאם לתכנית שבה שני גגות " קשת לימין וקשת לשמאל". לשאלה, מדוע לא נתן הצעת מחיר לעבודה שהתבקשה ממנו, השיב " כי התקנתי דוגמא רק לצד אחד ולא לשני הצדדים". וכאשר נשאל: ולמה כשהגשת חשבון ואושר לך תשלום של 30,000 ₪ במקום 80,000 ₪ לשיטתך, לא עשית כלום? השיב: "הגשתי הצעה של 40,000 ₪ לבית אחד, אחרי זה היה שינוי בגג ובגלל זה ירד המחיר. אני קיבלתי תשלום של 20,000 ₪". לדבריו המסמך מיום 11.11.09 הינו פירוט העבודה שביצע, לאחר שקיבל 20,000 ₪ על חשבון. 11. יצחק וסרמן, אשר אין חולק, כי בעבר היה חבר של אורי כץ - מנהל הנתבעת מאז ילדותם, ושכיום עובד עם ו/או עבור ו/או קבלן משנה /של התובע, אישר בעדותו, כי עם ב"כ התובע היה בעבר בקשר מקצועי טוב. עם התובע הינו בקשר, והתובע עושה לו עבודות מתכת בקבלנות משנה. הוא משלם לתובע לא על פי ימי עבודה, אלא מחיר קבוע לפרויקט. זאת כיוון שהוא אוהב לדעת כמה הוא משלם על פרוייקט מהיום הראשון. בעת ששימש כקבלן משנה אצל הנתבעת, תפקידו היה לדאוג שהפועלים יעבדו כמה שפחות ימים. העבודה לפי ימים הייתה לפי דרישת הנתבעת. לדבריו, ההצעה ניתנה לנתבעת דרכו, והוא אחראי על אישור ביצוע העבודה אבל לא על התמחור שלה. לדבריו, הפרויקט ברמת השרון , היה בניית גגות במבנה דו משפחתי , והיו שם שני מבנים דו משפחתיים, כאשר הגג על כל דו משפחתי מחובר וזו בעצם עבודה אחת. והוא לא נכח בסיכום הדברים בין הצדדים ולא ניהל יומן עבודה ורישום ימי העבודה של התובע. 12. יצחק וסרמן העיד, שלא על כל העבודות היו הצעות בכתב ויש דברים שהתובע סגר עם הנתבעת לגבי העבודה בטלפון, כמו העבודה בחדרה. יצחק וסרמן העיד, כי הוא היה עם התובע כאשר האחרון דיבר עם מנהל הנתבעת בטלפון, לפני שהם סיכמו על מחיר והתחילו לעבוד. גם את ימי העבודה שהתובע מביא פועלים ומקבל יומית בגן שמואל, בקבוץ לביא, לא סוכמו בכתב. סיכומי העבודה בטלפון, היו כאשר היו לחצים בעבודה. אישור נוסף לגרסת הנתבעת, כי הצעות המחיר סוכמו בפגישות בין הצדדים. יצחק וסרמן העיד, שהוא אישר את המפורט במסמך מיום 11.11.09 , על בסיס זכרונו לגבי ימי העבודה. 13. מנהל הנתבעת - אורי כץ העיד, כי התובע ביצע עבור הנתבעת מספר עבודות על בסיס שכר עבודה יומי, כגון בגן שמואל ובקיבוץ לביא. לדבריו, ברמת השרון היו לנתבעת שני פרויקטים ברחוב שניר ברמת השרון. אחד מהם בתחילת רחוב שניר היה בית נאמן והיה בית נוסף בסוף רחוב שניר. בנוסף, הייתה עבודת מרזבים. מלכתחילה הנתבעת ידעה שהתובע יבצע את עבודת הגג בדופלקס אחד וזה גם מה שידע התובע, כיוון שהנושא הוסבר לו. התובע הציע לו לבצע את כל הגג - ולא גג אחד- בתמורה ל- 30,000 ₪, בעת הפגישה ביניהם כאשר הוצגה בפניו העבודה. לאחר מכן, התובע ביצע עבור הנתבעת עבודה בהרצליה, על פי סיכום מראש של מחיר העבודה. אורי כץ העיד, שבמסמך מיום 11.11.09, למטה בצד ימין הכיתוב "49, 20,000, 20,000, 5,000, 15,000, רמת גן, 45,100, 20,000, 25,100. וכן את המילים "להוציא שיק 4,000 ל 10.12 ו 16,000 אלף ל 30.3.10." זה כתב ידו. לדבריו, היו תמיד ויכוחים עם התובע שטען שהוא מפסיד . 20,000 ₪ התובע קיבל על חשבון כל העבודות. יש חשבוניות שהיה מפורט בהם בגין מה הוצאו, ויש כאלה שהיו על חשבון. המסמך מיום 11.11.09 זה כל העבודות למעט רמת גן. 14. מהעדויות והאריות אשר הובאו בפני עולה, כאמור לעיל, כי הצעות המחיר שהגיש התובע לא היו בהכרח המחירים שסוכמו בין הצדדים עבור העבודות, אלא המחירים הסופיים נקבעו בשיחות ביניהם, בין בטלפון ובין בפגישות. הפרויקטים בהם ביצע התובע עבודה עבור הנתבעת: בית נאמן ברמת השרון: 15. בפרויקט בית נאמן ברמת השרון, ביצע התובע עבודת קונסטרוקציית מתכת, בבית דו משפחתי עם גג מחובר ומדובר בגג אחד. כך העיד עד התביעה יצחק וסרמן , (ע' 5 שורות 8-11 לפרוטוקול). עדותו זו של יצחק וסרמן תומכת בגרסת הנתבעת ולפיה, ברמת השרון היא ביצעה עבודה בשני בתים דו משפחתיים, התובע ביצע קונסטרוקציה באחד מהם בלבד, שהינו בית דו משפחתי ומדובר בגג אחד שבנוי על 2 יחידות. כך גם העיד אורי כץ, (ע' 11 שורות 26 -32 לפרוטוקול), וזה פרויקט נאמן. אציין שהתובע, אשר טען שמדובר בשני בתים, עומת עם עדותו של יצחק וסרמן שמדובר בגג אחד ואז השיב : " רצפת בטון מחוברת, הגג הוא בשני חלקים". דהיינו, שגם לשיטתו מדובר בבית אחד. כפי שעלה מעדויות הצדדים, התובע ביקר במקום עם יצחק וסרמן וסוכם על מחיר של 30,000 ₪ , שאף אושר במסמך מיום 11.11.09 בחתימת ידו של יצחק וסרמן. משכך, ובהסתמך על עדותו של עד התביעה, יצחק וסרמן, אני קובעת שמדובר בגג 1 בעלות של 30,000 ₪ כפי שאישר יצחק וסמרן במסמך מיום 11.11.109. בית אורן ברמת גן וימי עבודה נוספים 16. המחלוקת הינה האם סוכם בין הצדדים על מחיר עבודה נוספת על פי ימי עבודה בחישוב של 750 ₪ ליום עבודה. טוען התובע כי בעת שהותו של אורי כץ בחו"ל הוא סיכם עם יצחק וסרמן, שאז שימש כקבלן משנה מטעם הנתבעת, על עבודה לפי ימי עבודה בתשלום של 750 ₪ ליום ומדובר ב- 130 ימי עבודה וב- 113,600 ₪ ולטענתו, מעולם לא סוכם על מחיר גלובלי בגין עבודות אלה. הנתבעת טוענת שסוכם כל שכר עבודה של 700 ₪ ליום, ונסמכת על עדות התובע שהוא הסכים ל- 700 ₪ בצרוף מע"מ (ס' 19 לתצהירו). לטענת הנתבעת, לגבי פרויקט בית אורן ברמת גן סוכם על מחיר גלובלי ולגבי העבודות האחרות, התובע זכאי ל - 28 ימי עבודה ששולמו לו, (ס' 28, 12 לתצהיר הנתבעת). הנתבעת מפנה לעדות יצחק וסרמן שלא ערך רישום של ימי עבודה ואינו יודע כמה ימי עבודה היו הפועל (ע' 5 שורות 15 - 20 לפרוטוקול). 17. אני מקבלת את טענת הנתבעת, שהתובע נמנע מלהציג את יומן העבודה ואת תלושי השכר שהנפיק לעובדיו, למרות שנקב בשמות עובדיו על פי ימי עבודה. התובע העיד, שחלק מהפועלים עבדו לפי שכר יומי, כגון: חרד גנאים, יוסוף ביאצי סאלח ונסים. פועלים אלה עבדו מטעמו אצל הנתבעת בהתאם לצורך בגן שמואל, בקבוץ לביא, ובחיפה. התובע לא הציג תלושי משכורת של עובדים אלה, וטען ש"זה קשור בצנעת הפרט של העובדים לגבי ההכנסה שלהם ורוה"ח אמר שהוא יציג אותם רק לפי צו בית משפט". כן השיב בעדותו, כי בתלושי השכר של אותם עובדים, כתוב שהשכר הינו לפי ימי העבודה וסכום השכר לכל יום עבודה. כבר נקבע: "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) 18. התובע אף לא העיד עדים אלה כדי שיעידו ששכרם היה לפי ימי עבודה, מבלי להציג את תלוש המשכורת, ככל שמדובר בצנעת הפרט, כך לפי עדותו, (ע' 6 שורה 26 - ע' 7 שורה 29 לפרוטוקול). כבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655. 19. אני מקבלת את גרסת הנתבעת לעניין ימי עבודה. גם המסמך מיום 11.11.09 אינו כולל ימי עבודה בבית אורן ברמת גן. יתרה מכך, אם על פי גרסתו "הכל נעצר" ביום 11.11.09 כיצד טוען הוא שפועליו עבדו עד 6.12.09. יתרה מכך, התובע טען שהעבודה בבית אורן החלה לאחר עריכת המסמך מיום 11.11.09, בעוד שהעיד שהעבודה החלה לאחר חג הסוכות בחודש ספטמבר, (ע' 7 שורות 30 - 32 לפרוטוקול). כאמור, התובע, שעליו נטל ההוכחה, לא העיד את מי מהעובדים היומיים ולא הציג תלושי משכורת. התובע טען שהעובדה בבית אורן החלה בחודש ספטמבר 2009 ומסמך עריכת החשבון מיום 11.11.09 אינו כולל עבודה זו. סוף דבר כפי שפורט בפסק דין זה, על הנתבעת היה לשלם לתובע בגין כל העבודות שביצע עבורה סך 76,773 ₪ כולל מע"מ, ששולמו לו במלואם. אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות שכר טרחה בסך 10,000 ₪. מסגרות