זקוקים לעורך דין דיני עבודה ברמת השרון ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה ברמת השרון להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה ברמת השרון מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה ברמת השרון, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה רמת השרון ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה ברמת השרון, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) התפטרות בגלל מעבר לעבוד ברמת השרון## התובעת עבדה אצל הנתבעת כמוכרת בחנות בגדי אופנה, במשך 41.7 חודשים ועד שהפסיקה לעבוד ביום 3.1.06. התביעות הן בגין "פיצויי פיטורים ו"עבור הודעה מוקדמת על פיטורים" בלבד. היא החלה לעבוד בחנות המעסיקים ואז עברה לחנות המעסיקים ברמת השרון. מבחינת תנאי הנסיעה לתחבורה עירונית מדובר במרחק ניכר ממקום מגוריה של התובעת וכן במרחק ניכר ממקום עבודתה האחרון ברמת השרון. עובד שמתפטר אינו זכאי לקבל הודעה כזו ממעסיקו ולרוב הוא המחויב למסור אותו למעסיק. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## אנו מניחים כי הטיעון האחרון, אינו יכול לעמוד בפני עצמו כעילה ל"התפטרות על ידי פיטורים ", אך הוא בהחלט מחזק את הטענה בדבר" הרעה מוחשית בתנאי העבודה ", הנובעת מתנאי הדרך הקשים והמסורבלים אל מקום העבודה החדש וממנו. ##(ב) התפטרות מורה בגלל הקעת תנאים ברמת השרון## האם התפטר התובע מעבודתו עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, והאם זכאי הוא לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. התובע עבד כמורה למוסיקה בבית הספר למוסיקה שברמת השרון. הנתבעת טענה, לעומת זאת, כי התובע לא גילה לה שהוא מלמד תלמידים באופן פרטי מעבר לעבודתו בבית הספר, והוא סירב לדרישותיה להפסיק לקבל תלמידים חדשים באיזור רמת השרון, בו ממוקם בית הספר. גם אם היינו נוטים לקבל את גרסת הנתבעת, שטענה כי התובע הסתיר ממנה, עם קבלתו לעבודה, את העובדה שהוא מלמד שיעורים פרטיים ברמת השרון דווקא – שם ממוקם בית הספר – ושאם היתה יודעת על כך לא היתה מקבלת אותו לעבודה, עדיין, לפי העדות גם פרט זה נודע לה, לכל המאוחר, במהלך שנת 2000. בשוקלנו את מכלול הנסיבות מצאנו כי, למעשה, בשנת 2003, לאחר שעבד התובע עבור הנתבעת במשך כ-6 שנים, ולפחות 3 שנים לאחר שנודע לנתבעת בוודאות על כך שהוא מלמד שיעורים פרטיים ברמת השרון, ביקשה הנתבעת להחיל על התובע תנאי עבודה חדש, המטיל עליו איסור ללמד שיעורים פרטיים באיזור רמת השרון או אף ללמד תלמידים שהם תושבי רמת השרון. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## סוף דבר, קיבלנו את תביעתו של התובע בחלקה, ואנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לו פיצויי פיטורים בסך 13,333 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.5.04 ועד ליום התשלום בפועל. ##(ג) העברת מזכירה לתפקיד אחר ברמת השרון## לפנינו טענת התובעת להורות לעיריית רמת השרון כי תחליט להעביר את התובעת מתפקידה כמזכירה באשכול פיס, לתפקיד המזכירה בבית הספר בטלה. התובע מועסק בעיריית רמת השרון החל מיוני 1999. במקביל לתביעה הוגשה בקשה לצו מניעה זמני ובו התבקשנו לעכב את העברת התובעת מתפקידה כמזכירה. בתגובה לטענת העירייה כי התקן והתקציב שהוקצו למזכירת האשכול הם במשרה חלקית בלבד ומכאן הצורך לצמצם את היקף עבודתה, התובעת משיבה כי מזה שנים רבות היא ממלאת את תפקידה כמלאה עובד זמן. בהקשר זה צירף המבקש את נספח Y לבקשה למתן צו זמני, הקובע כי העובדה שמשרד החינוך מממן רק מחצית ממתקן המזכירה היא עובדה ידועה מזה ארבע שנים (בזמן הגשת התביעה) . בתגובה לטענת התובע כי על העירייה לממן משרה חלקית בנוסף למימון במשרה חלקית של משרד החינוך, משיבה העירייה כי על פי עלון אשכולות הפיס, מרכז החינוך והספורט רמת השרון יפעיל את אשכול הפיס ב אחר הצהריים כיחידה עצמאית. כאמור, לטענת התובעת, ההחלטה להדיח אותה מתפקידה היא תוצאה של סכסוך בין בעלה לראש עיריית רמת השרון. טענת התובעת בדבר הרעת תנאי עבודתה הנובעת מההבדל המהותי בין תפקידה כמזכירת אשכול לתפקיד מזכירת בית הספר אינה מתיישבת עם עדותו של מנהל האשכול שממנו עולה תמונה אחרת באשר לאופי תפקידו של התובע באשכול. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לפיכך, איננו יכולים לקבל טענה זו של התובע. ##(ד) זכויות שותף בבית קפה ברמת השרון לשכר עבודה## התובע הוא בעל מניות בנתבעת, בית קפה ברמת השרון. האם התובע ויתר על משיכת המשכורות עקב מצב בית הקפה, או שמא בית הקפה נותר חייב לתובע בגין משכורותיו, למרות היותו שותף בבית הקפה, והאם התובע היה רשאי להתפטר מעבודתו בפיטורים? הנאשם 1 הוא זכיין של רשת בתי הקפה המפעילה סניף ברמת השרון. ללא הוכחה תרמית מצד הנאשם 2 ואין הוכחה לכל סיבה להרמת מסך. נהפוך הוא, התרשמנו כי הנתבע 2 השקיע את מיטב הונו בנתבע 1. התובע הודה כי נהג לזייף את חתימת הנתבע 2 על הצ'קים (בהסכמת הנתבעת 2), ולכן רצה למשוך לבדוק בעצמו ולהמשיך לשלם לעצמו משכורות ולהפריש כספים לקרן הפנסיה, היה יכול לעשות זאת בקלות. עסקינן כאן בסכסוך בין שותפים ואין זה אינטרס של בית משפט זה. עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מהתובע שעבד אצל הנתבע 1 מקבל את זכויותיו כעובד. מעל הצורך נציין כי אכן נראה כי הנתבע 2 העביר כסף לנתבע, אולם התובע לא התנהג כמוהו. כאמור לאור קביעתנו כי התובע היה עובד של הנתבע 1, הוא זכאי לזכויותיו ללא קשר לשותפות. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## הנתבע 1 ישלם לתובע סך של 30,000 ₪ בגין שכר עבודה במשך חודשים 5/3 עד 10/13 וסך של 5,215 ₪ בגין דמי הבראה. לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.10.13 ועד התשלום בפועל. ##(ה) התפטרות של עובדת בשל מעבר מקום מגורים ברמת השרון## מדובר בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים בגין התפטרות התובעת עקב העברת מקום מגוריה מיישוב שאינו יישוב חקלאי ליישוב חקלאי מכוח הוראת סעיף 8 (2) ל חוק פיצויי פיטורים. בעקבות דרישת הנתבעת להודיע ​​על התפטרותה 30 יום מראש, האריכה התובעת את תקופת עבודתה עד ליום 10.6.01. בעדותה אמרה התובעת כי לאחר התפטרותה החלה לעבוד בסוכנות נסיעות אחרת ברמת השרון. במקום העבודה החדש, בו החלה לעבוד מספר ימים לאחר שהתפטרה מהנאשם, היא עובדת ברציפות בין השעות 9: 00-17: 00. ובימי שישי אחת לחודשיים-שלושה. התובעת מוסיפה ומציינת כי ממקום מגוריה בנורדיה לרמת השרון היא נוסעת כשלושת רבעי שעה וכתר למשך כשעה וחצי עקב צוואר בקבוק של פקקים בדרך גהה ובדרך אלוף שדה, למרות שהמרחק בין שני מקומות העבודה הוא 10 ק"מ בלבד. בתשובה לשאלת ב"כ הנתבעת, התובעת אומרת כי יותר נוח לה לעבוד ברמת השרון מאשר בכתר מבחינת מרחק ושעות עבודה, וכי המעבר שלה לנורדיה נבע מאי עמידה בכלכלה. נטל שכירות ומגורים בעירו. הנתבעת הוסיפה וטענה להגנתה כי שבועיים לפני התפטרותה נשלחה התובעת לקורס מחשבים בעלות של 150 דולר כאשר התובעת מתכננת להשתמש בידע שרכשה בעבודה במשרד אליו עברה לעבוד. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## בחינת עובדות אלה מלמדת כי קיים הבדל משמעותי בין תנאי עבודתה אצל הנתבעת לבין אלו במקום עבודתה החדש ומכאן, כי יש לקבל את טענת התובעת לפיה התפטרותה עקב העברת מגוריה. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק ברמת השרון חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון ברמת השרון ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק ברמת השרון נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה ברמת השרון בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה ברמת השרון, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד ברמת השרון חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד ברמת השרון. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים ברמת השרון מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים ברמת השרון מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד ברמת השרון לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הגדרה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור רמת השרון יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים ברמת השרון. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה ברמת השרון - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה ברמת השרון - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

תביעה כספית שהגיש בעל מסגריה המבצע עבודות מסגרות

תביעה כספית בסך 85,981 ₪ אשר הוגשה על ידי התובע, בעל מסגריה המבצע עבודות מסגרות, נגד הנתבעת, חברה המבצעת עבודות אלומיניום, נחושת ואבץ ועבודות קונסטרוקציה ממתכת. תמצית טענות התביעה הצדדים הכירו באמצעות מר וסרמן, אשר עבד כשכיר אצל הנתבעת ובין השנים 2009 - 2010, במהלך תקופה זו פנתה הנתבעת אל התובע, כדי שיבצע עבורה כקבלן משנה עבודות מתכת. 1. העבודות שסוכמו בין הצדדים: א. בין הצדדים סוכם שהתובע יבצע עבור הנתבעת עבודה קונסטרוקציית מתכת בבית דו משפחתי (בית נעמן) ברמת השרון, בסך 45,000 ₪ בתוספת מע"מ לגג ובנוסף, תשלם הנתבעת לתובע סך 5,550 ₪ בתוספת מע"מ בגין דוגמא, שתבוצע לאחר שתשולם תמורתה. לאחר שינוי בתכנית הגג תוקנה הצעת התובע ל- 30,000 ₪ לגג בתוספת מע"מ כדין, כולל עבודת מנוף, אך בפועל עלות המנוף שולמה ע"י הנתבעים. לטענת התובע, בגין הרכבת הדוגמא, על הנתבעת לשלם לו, נכון ליום הגשת התביעה, סך 7,171 ₪. בגין התקנת שני גגות בבית נעמן, על הנתבעת לשלם לו, נכון ליום הגשת התביעה, סך 55,953 ₪. סכום שני הגגות הגיע לכדי 60,000 ₪ מהם קוזזו 15,000 ₪ ששילמה הנתבעת עבור המנוף. בתצהירו, דחה התובע את טענת הנתבעת, ולפיה, ברמת השרון היה פרויקט נוסף של בית דו משפחתי ושהצעת התובע הינה לגג כפול. לטענתו, מעולם לא הוצע לו פרויקט נוסף ולא נתן הצעה לפרויקט נוסף, אלא רק בשלב הביצוע נודע לו על הפרויקט הנוסף. לטענתו, אין כל הגיון בטענת הנתבעת, לפיה, התמורה עבור גג הינה רק 15,000 ₪, כיוון שמדובר בעבודה של התובע ופועל נוסף מטעמו, במשך חודש, ואם תתקבל גרסת הנתבעת, יהיה מדובר במחיר הפסד. לכן, היה ברור לתובע וליצחק וסרמן שההצעה הינה לגג אחד בלבד. ב. בחודשים יולי - אוגוסט 2009 סוכם בין הצדדים שהתובע יבצע עבור הנתבעת עבודת קונסטרוקציית מתכת לגג בבית מקס בהרצליה פיתוח והנתבעת תשלם לו 25,000 ₪ בתוספת מע"מ. התשלומים המגיעים בגין עבודה זו לתובע, נכון ליום הגשת התביעה, הינם בסך 31,026 ₪. ג. בחודש ספטמבר 2009 סוכם על ביצוע עובדת חיפוי עץ על קונסטרוקציית עץ בגג בחדרה בתמורה לתשלום 3,500 ₪. בגין עבודה זו מגיע לתובע, נכון ליום הגשת התביעה, סך 4,339 ₪. ד. בחודשים ספטמבר אוקטובר 2009 סוכם שהתובע יתגבר את צוותי העבודה שלו בעבודות שבוצעו עבור הנתבעת בגן שמואל, בחיפה, וברמת השרון בעלות של 750 ₪ בתוספת מע"מ לפועל, לכל יום עבודה, והתובע תגבר את הנתבעת במשך 32 ימי עבודה, ובגין כך מגיע לו 24,000 ₪. נכון ליום הגשת התביעה, מגיע לתובע בגין עבודה זו, סך 29,751 ₪. ה. בסוף חודש אוקטובר 2009 סוכם בין הצדדים, באמצעות יצחק וסרמן, כאשר מנהל התובעת שהה בחו"ל, שיתוגברו צוותי העבודה בגג ברמת גן ובגין כך, תשלם הנתבעת לתובע, 750 ₪ בתוספת מע"מ ליום עבודה, העבודה נוהלה על ידי מסגר מטעם הנתבעת בשם מאיר והצוותים ב- 98 ימי עבודה. בגין כך מגיע לתובע 73,500 ₪. נכון ליום הגשת התביעה עומד חוב זה על סך 90,8000 ₪. בתצהירו, דוחה התובע את טענת הנתבעת למחיר גלובלי וטוען, כי אכן כאשר הבין מנהל הנתבעת שלא משתלם לו לשלם לתובע יומית, הוא ניסה לטעון שסיכם עם התובע מחיר גלובאלי, אך התובע לא הסכים עמו, כיוון שהפרויקט לא בוצע ע"י התובע אלא ע"י עובד בשם מאיר בן מוחה, שהוא עובד שכיר של הנתבעת וניהל את הפרויקט. ו. בנוסף, טוען התובע כי על הנתבעת לשלם לו סך 3,459 ₪ בגין דלק לגנרטורים. סה"כ התשלומים שהגיעו לתובע בגין עבודות שביצע לנתבעת, נכון ליום הגשת התביעה הינם 222,499 ₪. הנתבעת שילמה 136,518 ₪. 2. מטעם התביעה הגיש תצהיר יצחק וסרמן, אשר בשנים 2008 - 2010 עבד אצל הנתבעת כמנהל ומפקח על פרויקטים וקישר בין הצדדים לתביעה דנן. בתצהירו הוא חוזר על גרסת התובע בנושא העבודות והסיכומים בין הצדדים, כולל הפרויקט ברמת השרון. לטענתו, הצעת העבודה ברמת השרון, נוגעת לגג אחד בבית הדו משפחתי שראה התובע ופרויקט אחר מעולם לא הוצע לתובע והוא לא נתן הצעה. תמצית טענות ההגנה 3. הנתבעת הבינה מהתובע, שאין לו ידע בתחום הגגות והצעות המחיר שהמציא לנתבעת היו "שליפה מהמותן", ולכן, לאחר כל הצעת מחיר הצדדים נפגשו וסיכמו את המחיר לביצוע העבודה. מנהל הנתבעת, מר אורי כץ, הבהיר בתצהירו, כי הצעת המחיר הראשונה שהעביר התובע לנתבעת בנושא הבית ברמת השרון, הייתה בסכום של 41,000 ₪ בצרוף מע"מ, לבית דו משפחתי אחד מתוך 2 בתים סמוכים וציין שהמחיר כולל מנוף. לאחר פגישה בינו לבין התובע, סוכם על מחיר של 30,000 ₪ בקיזוז עלות המנוף. לכן, בדף פרוט החשבון שערך התובע מיום 11.11.09 (מצורף לתצהירו) הוא רשם שמגיע לו 38,000 ₪ עבור הבית ברמת השרון ואורי כץ תיקן זאת לסך 30,000 ₪ בהתאם לסיכום ביניהם. התיקון שביצע אורי כץ, היה לאחר שיצחק וסרמן אישר את התשלום. הנתבעת, לטענתה, שלמה לתובע את כל הסכומים שהגיעו לו עבור העבודות שביצע. 4. לטענת הנתבעת, יצחק וסרמן, אשר קישר בין הצדדים, ביצע עבור הנתבעת עבודות כקבלן משנה ולא עבד אצלה כשכיר. לטענתה, לגבי בית נעמן, סוכם בין הצדדים שהתובע יבצע עבודות קונסטרוקציית מתכת בתמורה לתשלום סך 30,000 ₪ בצרוף מע"מ והנתבעת תממן את עלות המנוף. לגבי הבית בחדרה, לאחר ביצוע העבודה סוכם בין הצדדים בהסכמה כי הנתבעת תשלם לתובע רק 3,000 ₪ בצרוף מע"מ. לגבי ימי העבודה בגן שמואל, בחיפה ורמת השרון, סוכם שישולם סך 700 ₪ בתוספת מע"מ ליום עבודה לפועל. בפועל התובע תגבר את הנתבעת ב- 28 ימי עבודה, מה שמזכה אותו בסך 19,600 ₪. 5. לגבי הבית ברמת גן, שעבודתו סוכמה עם יצחק וסרמן, כיוון שמנהל הנתבעת שהה בחו"ל, טוענת הנתבעת, כי הפרויקט נוהל ע"י יצחק וסרמן, וזמן קצר לאחר תחילת עבודת התובע, מזמין העבודה העלה טענות שהעבודה איטית וחסרת מקצועיות, אי פיקוח של התובע על עובדיו, ולכן הנתבעת צירפה עובד שלה בשם מאיר, כפועל באתר העבודה. לא סוכם על תשלום ליום עבודה ואין משמעות לכמות הימים שהעבודה התבצעה. סוכם בנושא זה עם התובע על מחיר גלובאלי בסך 25,000 ₪. 6. הנתבעת טוענת כי שילמה לתובע את מלוא תמורת העבודה שבוצעה בבית נאמן ברמת השרון ובבית מקס בהרצליה. בנוסף שילמה לו 92,375 ₪ כמפורט בחשבוניות המצורפות לכתב ההגנה, בהם בחר התובע לכתוב "על חשבון עבודות ברזל" ולא התאים אותן לפרויקטים ספציפיים. זאת בהתאם לסיכום עם התובע, שהיא תשלם לו 30,000 ₪ בצרוף מע"מ עבור בית נאמן, 19,600 ₪ בצרוף מע"מ עבור התקנת זוויות, 25,000 ₪ בצרוף מע"מ עבור "אורן סלע" ובסך הכל 86,536 ₪. מנהל התובעת, אורי כץ הצהיר, כי בפרויקט אורי סלע ברמת גן הנתבעת לא סיכמה על תשלום לפי ימי עבודה אלא על מחיר גלובאלי בסך 25,000 ₪. לכן, כך הנתבעת, בפועל שילמה לתבוע יותר ממה שמגיע לו עבור העבודות שביצע. בפעול שילמה הנתבעת לתובע סך 128,094 ₪. עדויות 7. התובע העיד כי חלק מהפועלים שלו עבדו לפי שכר יומי, כגון: חרד גנאים, יוסוף ביאצי סאלח ונסים. פועלים אלה עבדו מטעמו אצל הנתבעת בהתאם לצורך בגן שמואל, בקבוץ לביא, ובחיפה. לדבריו, שניים מהם עבו לפי שכר יומי, אך קבועים ברמה"ש והרצליה, שגם שם היו תוספות שסוכמו בתשלום יומי ולא בקבלנות. מדובר בעבודות של תוספת של זויות ברמת השרון שמנהל הנתבעת ביקש לעבוד לפי יומית, ובהרצליה, העבודה הייתה בקבלנות. התובע לא הציג תלושי משכורת של עובדים אלה, וטען ש"זה קשור בצנעת הפרט של העובדים לגבי ההכנסה שלהם ורוה"ח אמר שהוא יציג אותם רק לפי צו בית משפט". כן השיב בעדותו, כי בתלושי השכר של אותם עובדים, כתוב שהשכר הינו לפי ימי העבודה וסכום השכר לכל יום עבודה. 8. התובע הופנה לנספח לתצהירו שכותרתו "פירוט חשבון מיום 11/11/09", וטען שיצחק וסרמן אישר את העבודות שבוצעו. לדבריו, במסמך זה לא מופיעה העבודה בבית אורן ברמת גן, כיוון שהוא נעשה לפני העבודה ברמת גן. עוד העיד, שהעבודה ברמת גן כתובה בתחתית אותו מסמך בצד ימין בכתב יד של אורי כץ. , כאשר הופנה לכך שבעת כתיבת המסמך כבר החלה העבודה ברמת גן, טען, ש"כי זה לא היה עוד ... הפרויקט היה בביצוע ולא סגרנו מחיר. קבענו שזה פרויקט ביומיות וקבענו שזה 750 ₪ ליום. התחלתי מול איציק וסגרנו על 750 ₪ ליום, אחרי זה איציק הודיע לי שהוא לא בפרויקט ואורי ממשיך. אז היה צריך להתחשבן מול אורי ולכן זה לא מופיע. אני צריך לשבת מול אורי להתחשבן. אז הגשתי חשבון לפי הימים לפי 750 ₪, לא היה מקובל על אורי ואז קבענו שהוא רוצה לשבת ולדבר על זה ופה זה נגמר. מה שרשום בפינת הדף למטה אורי רשם ופה הכל נעצר. לדבריו, אותה פגישה עם אורי כץ, שבעקבותיה "הכל נעצר" התקיימה בחודש דצמבר 2009. לאחר שהתובע שלח לאורי מכתב מיום 23.12.09 שיש לשבת לסגור את כל הפינות. דהיינו, גם התובע מאשר את גרסת הנתבעת, ולפיה, לאחר הצעות המחיר שהגיש, הצדדים נפגשו ביניהם וסיכמו מחדש את מחיר העבודה ולכן, הצעות המחיר שהגיש לנתבעת לא היו מחיר סופי שגובש והוסכם ביניהם. גם יצחק וסרמן העיד, שלא על כל העבודות היו הצעות בכתב ויש דברים שהתובע סגר עם הנתבעת לגבי העבודה בטלפון, כמו העבודה בחדרה. 9. התובע העיד, שלמרות שבמסמך מיום 11.11.09 אושר לו תשלום בסך 30,000 ₪ עבור בית נאמן ברמת השרון, התשלום עבור רמת השרון לא נסגר, ולכן הוא שלח לו את המכתב מיום 23.12.09 לגבי בחשבון שלא נסגר ביניהם. על פי עדותו, התשלום עבור העבודה בהרצליה וברמת השרון היה גלובאלי וברמת גן התשלום היה לפי ימי עבודה ולא כל ההצעות היו בכתב, אלא רק ההצעה הראשונה. לאחר מכן, דיברו איתו בטלפון איציק או אורי. לגבי העבודה ברמת השרון, העיד התובע, שלאחר ביקור שערך בשטח עם יצחק וסרמן, בעת התקנת הדוגמא, נתן לאורי כץ הצעת מחיר ואת החשבונית העביר ליצחק וסרמן. הוא ראה את אתר העבודה, קיבל תכניות של הגג והתייחס בדופלקס לשני בתים ולא גג אחד. קודם הותקן גג אחד ואחד נוסף לידו. הגגות אינם מחוברים וקיים קיר אחד מפריד ביניהם ותעלה. 10. כאשר הופנה התובע לכך שיצחק וסרמן העיד שמדובר בגג אחד, השיב " רצפת בטון מחוברת, הגג הוא בשני חלקים". התובע העיד שהצעת המחיר שנתן לפרויקט ברמת השרון, הינה לבית אחד מתוך "הדו" כאשר הוא התבקש לבצע שני גגות בהתאם לתכנית שבה שני גגות " קשת לימין וקשת לשמאל". לשאלה, מדוע לא נתן הצעת מחיר לעבודה שהתבקשה ממנו, השיב " כי התקנתי דוגמא רק לצד אחד ולא לשני הצדדים". וכאשר נשאל: ולמה כשהגשת חשבון ואושר לך תשלום של 30,000 ₪ במקום 80,000 ₪ לשיטתך, לא עשית כלום? השיב: "הגשתי הצעה של 40,000 ₪ לבית אחד, אחרי זה היה שינוי בגג ובגלל זה ירד המחיר. אני קיבלתי תשלום של 20,000 ₪". לדבריו המסמך מיום 11.11.09 הינו פירוט העבודה שביצע, לאחר שקיבל 20,000 ₪ על חשבון. 11. יצחק וסרמן, אשר אין חולק, כי בעבר היה חבר של אורי כץ - מנהל הנתבעת מאז ילדותם, ושכיום עובד עם ו/או עבור ו/או קבלן משנה /של התובע, אישר בעדותו, כי עם ב"כ התובע היה בעבר בקשר מקצועי טוב. עם התובע הינו בקשר, והתובע עושה לו עבודות מתכת בקבלנות משנה. הוא משלם לתובע לא על פי ימי עבודה, אלא מחיר קבוע לפרויקט. זאת כיוון שהוא אוהב לדעת כמה הוא משלם על פרוייקט מהיום הראשון. בעת ששימש כקבלן משנה אצל הנתבעת, תפקידו היה לדאוג שהפועלים יעבדו כמה שפחות ימים. העבודה לפי ימים הייתה לפי דרישת הנתבעת. לדבריו, ההצעה ניתנה לנתבעת דרכו, והוא אחראי על אישור ביצוע העבודה אבל לא על התמחור שלה. לדבריו, הפרויקט ברמת השרון , היה בניית גגות במבנה דו משפחתי , והיו שם שני מבנים דו משפחתיים, כאשר הגג על כל דו משפחתי מחובר וזו בעצם עבודה אחת. והוא לא נכח בסיכום הדברים בין הצדדים ולא ניהל יומן עבודה ורישום ימי העבודה של התובע. 12. יצחק וסרמן העיד, שלא על כל העבודות היו הצעות בכתב ויש דברים שהתובע סגר עם הנתבעת לגבי העבודה בטלפון, כמו העבודה בחדרה. יצחק וסרמן העיד, כי הוא היה עם התובע כאשר האחרון דיבר עם מנהל הנתבעת בטלפון, לפני שהם סיכמו על מחיר והתחילו לעבוד. גם את ימי העבודה שהתובע מביא פועלים ומקבל יומית בגן שמואל, בקבוץ לביא, לא סוכמו בכתב. סיכומי העבודה בטלפון, היו כאשר היו לחצים בעבודה. אישור נוסף לגרסת הנתבעת, כי הצעות המחיר סוכמו בפגישות בין הצדדים. יצחק וסרמן העיד, שהוא אישר את המפורט במסמך מיום 11.11.09 , על בסיס זכרונו לגבי ימי העבודה. 13. מנהל הנתבעת - אורי כץ העיד, כי התובע ביצע עבור הנתבעת מספר עבודות על בסיס שכר עבודה יומי, כגון בגן שמואל ובקיבוץ לביא. לדבריו, ברמת השרון היו לנתבעת שני פרויקטים ברחוב שניר ברמת השרון. אחד מהם בתחילת רחוב שניר היה בית נאמן והיה בית נוסף בסוף רחוב שניר. בנוסף, הייתה עבודת מרזבים. מלכתחילה הנתבעת ידעה שהתובע יבצע את עבודת הגג בדופלקס אחד וזה גם מה שידע התובע, כיוון שהנושא הוסבר לו. התובע הציע לו לבצע את כל הגג - ולא גג אחד- בתמורה ל- 30,000 ₪, בעת הפגישה ביניהם כאשר הוצגה בפניו העבודה. לאחר מכן, התובע ביצע עבור הנתבעת עבודה בהרצליה, על פי סיכום מראש של מחיר העבודה. אורי כץ העיד, שבמסמך מיום 11.11.09, למטה בצד ימין הכיתוב "49, 20,000, 20,000, 5,000, 15,000, רמת גן, 45,100, 20,000, 25,100. וכן את המילים "להוציא שיק 4,000 ל 10.12 ו 16,000 אלף ל 30.3.10." זה כתב ידו. לדבריו, היו תמיד ויכוחים עם התובע שטען שהוא מפסיד . 20,000 ₪ התובע קיבל על חשבון כל העבודות. יש חשבוניות שהיה מפורט בהם בגין מה הוצאו, ויש כאלה שהיו על חשבון. המסמך מיום 11.11.09 זה כל העבודות למעט רמת גן. 14. מהעדויות והאריות אשר הובאו בפני עולה, כאמור לעיל, כי הצעות המחיר שהגיש התובע לא היו בהכרח המחירים שסוכמו בין הצדדים עבור העבודות, אלא המחירים הסופיים נקבעו בשיחות ביניהם, בין בטלפון ובין בפגישות. הפרויקטים בהם ביצע התובע עבודה עבור הנתבעת: בית נאמן ברמת השרון: 15. בפרויקט בית נאמן ברמת השרון, ביצע התובע עבודת קונסטרוקציית מתכת, בבית דו משפחתי עם גג מחובר ומדובר בגג אחד. כך העיד עד התביעה יצחק וסרמן , (ע' 5 שורות 8-11 לפרוטוקול). עדותו זו של יצחק וסרמן תומכת בגרסת הנתבעת ולפיה, ברמת השרון היא ביצעה עבודה בשני בתים דו משפחתיים, התובע ביצע קונסטרוקציה באחד מהם בלבד, שהינו בית דו משפחתי ומדובר בגג אחד שבנוי על 2 יחידות. כך גם העיד אורי כץ, (ע' 11 שורות 26 -32 לפרוטוקול), וזה פרויקט נאמן. אציין שהתובע, אשר טען שמדובר בשני בתים, עומת עם עדותו של יצחק וסרמן שמדובר בגג אחד ואז השיב : " רצפת בטון מחוברת, הגג הוא בשני חלקים". דהיינו, שגם לשיטתו מדובר בבית אחד. כפי שעלה מעדויות הצדדים, התובע ביקר במקום עם יצחק וסרמן וסוכם על מחיר של 30,000 ₪ , שאף אושר במסמך מיום 11.11.09 בחתימת ידו של יצחק וסרמן. משכך, ובהסתמך על עדותו של עד התביעה, יצחק וסרמן, אני קובעת שמדובר בגג 1 בעלות של 30,000 ₪ כפי שאישר יצחק וסמרן במסמך מיום 11.11.109. בית אורן ברמת גן וימי עבודה נוספים 16. המחלוקת הינה האם סוכם בין הצדדים על מחיר עבודה נוספת על פי ימי עבודה בחישוב של 750 ₪ ליום עבודה. טוען התובע כי בעת שהותו של אורי כץ בחו"ל הוא סיכם עם יצחק וסרמן, שאז שימש כקבלן משנה מטעם הנתבעת, על עבודה לפי ימי עבודה בתשלום של 750 ₪ ליום ומדובר ב- 130 ימי עבודה וב- 113,600 ₪ ולטענתו, מעולם לא סוכם על מחיר גלובלי בגין עבודות אלה. הנתבעת טוענת שסוכם כל שכר עבודה של 700 ₪ ליום, ונסמכת על עדות התובע שהוא הסכים ל- 700 ₪ בצרוף מע"מ (ס' 19 לתצהירו). לטענת הנתבעת, לגבי פרויקט בית אורן ברמת גן סוכם על מחיר גלובלי ולגבי העבודות האחרות, התובע זכאי ל - 28 ימי עבודה ששולמו לו, (ס' 28, 12 לתצהיר הנתבעת). הנתבעת מפנה לעדות יצחק וסרמן שלא ערך רישום של ימי עבודה ואינו יודע כמה ימי עבודה היו הפועל (ע' 5 שורות 15 - 20 לפרוטוקול). 17. אני מקבלת את טענת הנתבעת, שהתובע נמנע מלהציג את יומן העבודה ואת תלושי השכר שהנפיק לעובדיו, למרות שנקב בשמות עובדיו על פי ימי עבודה. התובע העיד, שחלק מהפועלים עבדו לפי שכר יומי, כגון: חרד גנאים, יוסוף ביאצי סאלח ונסים. פועלים אלה עבדו מטעמו אצל הנתבעת בהתאם לצורך בגן שמואל, בקבוץ לביא, ובחיפה. התובע לא הציג תלושי משכורת של עובדים אלה, וטען ש"זה קשור בצנעת הפרט של העובדים לגבי ההכנסה שלהם ורוה"ח אמר שהוא יציג אותם רק לפי צו בית משפט". כן השיב בעדותו, כי בתלושי השכר של אותם עובדים, כתוב שהשכר הינו לפי ימי העבודה וסכום השכר לכל יום עבודה. כבר נקבע: "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) 18. התובע אף לא העיד עדים אלה כדי שיעידו ששכרם היה לפי ימי עבודה, מבלי להציג את תלוש המשכורת, ככל שמדובר בצנעת הפרט, כך לפי עדותו, (ע' 6 שורה 26 - ע' 7 שורה 29 לפרוטוקול). כבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655. 19. אני מקבלת את גרסת הנתבעת לעניין ימי עבודה. גם המסמך מיום 11.11.09 אינו כולל ימי עבודה בבית אורן ברמת גן. יתרה מכך, אם על פי גרסתו "הכל נעצר" ביום 11.11.09 כיצד טוען הוא שפועליו עבדו עד 6.12.09. יתרה מכך, התובע טען שהעבודה בבית אורן החלה לאחר עריכת המסמך מיום 11.11.09, בעוד שהעיד שהעבודה החלה לאחר חג הסוכות בחודש ספטמבר, (ע' 7 שורות 30 - 32 לפרוטוקול). כאמור, התובע, שעליו נטל ההוכחה, לא העיד את מי מהעובדים היומיים ולא הציג תלושי משכורת. התובע טען שהעובדה בבית אורן החלה בחודש ספטמבר 2009 ומסמך עריכת החשבון מיום 11.11.09 אינו כולל עבודה זו. סוף דבר כפי שפורט בפסק דין זה, על הנתבעת היה לשלם לתובע בגין כל העבודות שביצע עבורה סך 76,773 ₪ כולל מע"מ, ששולמו לו במלואם. אני דוחה את התביעה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות שכר טרחה בסך 10,000 ₪. דיני עבודה