זקוקים לעורך דין דיני עבודה באורנית ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה באורנית להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה באורנית מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה באורנית, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה אורנית ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה באורנית, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) גניבת עובד ממעביד באורנית## יש לנו תביעת צהריים נגד הנאשם, שעיקרה החזרת כספים גנובים ממעסיק. במסגרת עבודתה עסקה הנאשמת בהכנת משכורות העובדים וניהול החשבונות, ומטבע הדברים הייתה לה גישה לפנקסי צ'קים שהונפקו מחשבון הבנק של החברה. באמצעות קשריו של הנאשם זכתה החברה במכרז חדש לשנת הלימודים 2016 באורנית. בסיכומיה העלתה הנתבעת טענת קיזוז עקב אי תשלום שכר לחודש פברואר 2015 (16,000 ₪), הודעה מוקדמת (13,714 ₪) ופדיון חופשה (6,096 ₪). בנוסף מבקשת הנתבעת תשלום חלקה בגין זכייה במכרז באורנית. במסגרת כתב הגנתה ועל מנת לספק הסבר נוסף בדיעבד לגניבת הכספים, טענה הנאשמת כי החברה חייבת לה 50,000 שקל מדי חודש בגין זכייה במכרז באורנית. לטענת החברה, הראיות בתיק מלמדות כי הנתבעת החלה לגנוב את הכסף מהתובעת בחברה כבר ביולי 2014, כחמישה שבועות לאחר תחילת עבודתה, כאשר הזכייה במכרז אורנית התרחשה רק בינואר 2015. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## מכל העובדות והראיות העולות במקרה דנן, אנו משוכנעים כי נגרמה לחברה מצוקה רבה כתוצאה ממעשי הנאשם. ##(ב) ערעור על ירידה בהיקף משרה באורנית## לפנינו ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה בו תביעת המשיב אושרה בחלקה. בית הדין האזורי קבע את המסכת העובדתית כדלקמן: החל מחודש אוגוסט 2008 היקף עבודתו של המשיב פחת באופן דרסטי, כאשר בתקופה שבין 20 בספטמבר 2008 ועד ליום 21 בנובמבר 2008 הוא כלל לא עבד; זמן קצר לאחר מכן המשיב סיים את ההתקשרות עם בית החולים בו הוטל המשיב על משמרת; המשיב החל לעבוד ביישוב אורנית במקביל לעבודתו במערער מאחר וזה לא סיפק לו עבודה. בית הדין קבע כי מכיוון שלאחר 22 בנובמבר 2008 (יום העבודה האחרון) המשיב כבר לא עבד, יש להתחשב במועד סיום יחסי העבודה באותו מועד, וכי הופעת המשיב ביום 5.12.08 לצורך העניין של החזרת נשקו "אינו מעלה או מוריד את מסקנתנו, גם אם באותו זמן התובע הבהיר כי הוא מתחיל לעבוד כראש מטה הקהילה באורנית. המשיב לא הציג בראיותיו את תלוש המשכורת שלו כ- CBT ביישוב אורנית, ולכן לא ניתן היה ללמוד על המועד בו החל לעבוד בתפקיד זה והיקף עבודתו. אם אכן זה היה המקרה, הרי שפיחות היקף העבודה בפועל אינו עוד מעבר לתחילת עבודתו כצוות אורנית. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לפיכך צודקת המערערת בטענתה כי אי הצגת הצגת תלוש השכר של המשיב או מסמך אחר ממנו ניתן היה ללמוד על מועד תחילת עבודתו באורנית, אמורה להיות חובתו. ##(ג) זכויות עובדי אבטחה באורנית## התביעה שלפנינו נוגעת לעתירת התובע לתשלום פיצויים בגין אי הודעה לעובד, החזרי סכומים שנוכו שלא כדין משכר עבודה, תוספת ותק, דמי חופשה, ESL, נסיעות, דמי הבראה, פדיון חופשה, הפרשות לפנסיה - לקבלת תגמולים ופיצוי ושיעורי מס. לטענת התובע, יחסי העבודה בין הצדדים כפופים הן להסכם הקיבוצי והן לצו ההרחבה בענף השמירה והביטחון. לטענתו, אף שהנאשם הודיע ​​לו על סיום עבודתו, הוא המשיך לעבוד אצלה גם לאחר מכן, כאשר ביום 22 בנובמבר 2008 ביצע משמרת עבודה סדירה. בנוסף, התובע תבע את זכאותו לדמי נסיעות בגין עבודתו בימי חול ובסופי שבוע, שכן מקום מגוריו היה באורנית ומקום עבודתו היה בפתח תקווה. ביום 5.8.08 הגיע התובע למשרדי הנתבעת, החזיר את נשקו והודיע ​​כי החל לעבוד כראש הקהילה באורנית, וכך, התפטר מעבודתו לאלתר, ללא הודעה מוקדמת. כאמור לעיל, הנתבע טען כי התובע עזב את עבודתו מיוזמתו על מנת להתחיל ולעבוד כבית הדין הקהילתי באורנית ואילו התובע טען כי הנתבע הוא זה שהפסיק לספק לו עבודה. התובע אישר כי לאחר סיום עבודתו בנתבעת עבד כסגן ראש קהילת אורנית, אולם על פי עדותו החל לעבוד בתפקיד זה בתקופת עבודתו בנתבעת, שכן הנתבע לא הציב אותו. במשמרות. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## התובע לא הציג תלוש משכורת של מקום העבודה באורנית והנתבע טען כי סירובו של התובע להציג את תלוש המשכורת הוא לרעתו, כאילו הציג את התלוש זה היה מעיד על כך שהוא עוזב את עבודתו אצל הנתבעת. להתחיל ולעבוד באורנית. ##(ד) זכאות לפדיון ימי חופשה של עובד באורנית## לפנינו תביעת התובע לפיצויי פיטורים, בגין הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה ובגדים. הנתבע טען, בהסתמך על דף הריכוז של שירות התעסוקה, כי התובעת החלה לעבוד אצלה בינואר 1991, וכי היו הפרעות בעבודתה של התובעת. לתצהירו של התובע צורפו תלושי שכר וגם לתצהירו צורפו אישורי עבודה לעבודה באורנית. התובע אישר בעדותו כי עבד ביישוב אורנית עם מעסיקים שונים, אולם יש לציין כי התובע סיפק שתי גרסאות בנוגע לעבודתו באורנית: האחת - שהוא עבד שם כאשר לא הייתה עבודה עבור הנתבעת. ; השנייה - שהוא עבד באורנית כשלא יכול היה להיכנס לישראל בגלל הקריטריונים לכניסת עובדים. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לעניין סכום השכר לצורך פדיון חופשה, אנו מקבלים את טענת הנתבעת לפיה התובע לא הוכיח ששולם לו שכר שונה וגבוה מהשכר הנקוב באישור שירות התעסוקה נספח א '. ##(ה) תביעה לשכר עבודה באורנית## ביום 15.9.98 הגיש התובע כתב תביעה נגד הנתבע באמצעות קו לעובד לתשלום סך של 16,238 ₪ לאחר תקופת עבודה בין 892 ליום 15 בדצמבר 1997 (64 חודשים) ובסך הכל 16,238 שקל. הנתבע הצהיר כי התובע עבד בין השעות 8.92 ל- 7.97 לסירוגין ולא בקביעות, ובסך הכל 663 ימים, וכדי להוכיח את טענתו צירף את דוחות שירות התעסוקה (לכתב ההגנה שלו). באשר לרציפות התקופה - כל התובע טוען בעניין זה הוא שלמרות שאין רשומות לתקופה שבין 296 ל- 1.97 (12 חודשים) ומה- 877 עד 15.12.97 (סה"כ 4.5 חודשים) הוא עדיין עבד והוכיח תביעתו הציגה את רישיונות העבודה. לכך יש להוסיף כמובן תקופות סגירה אליהן טוען התובע ואילו מנגד - הנתבעת טוענת כי באורנית, מקום העבודה הנדון, עובדי שטח עובדים גם כשהם סגורים. התובע יכול היה להגיש תביעה לדמי הבראה שלא קיבל במהלך כל תקופת עבודתו גם במהלך עבודתו - ולא עשה זאת, ונימוקיו עמו. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לכן, מכיוון שלא שוכנעתי שהתובע התפטר ביום 1512.97, או שהתפטר במועד זה לאחר שהזהיר את מעסיקו כי עליו לשלם לו דמי הבראה, או שהוא דורש תשלום דמי הבראה והנתבע סירב לשלם או להבהיר. שהוא לא ישלם. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק באורנית חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון באורנית ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק באורנית נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה באורנית בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה באורנית, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד באורנית חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד באורנית. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים באורנית מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים באורנית מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד באורנית לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין האורנית מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור אורנית יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים באורנית. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה באורנית - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה באורנית - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

תביעה להכיר בפגיעה שארעה ברגל הימנית כ"תאונת עבודה", כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח

1. תביעה להכיר בפגיעה שארעה ברגלו הימנית, כ "תאונת עבודה", כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק). 2. המוסד לביטוח לאומי (להלן-הנתבע),בדק את התביעה, ולאחר שגבה הודעה מהתובע וממעסיקו ובחן את המסמכים הרפואיים, החליט - לדחות את התביעה. הנתבע הודיע על כך לתובע במכתב הנושא תאריך 12.9.11 , בו נרשם: "הנדון: תביעתך לתשלום דמי פגיעה- לתאונה מתאריך 30/5/2011 הריני להודיעך,כי לצערי,עליי לדחות את תביעתך הנ"ל לתשלום דמי פגיעה על פי הוראות סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי,מהנימוקים הבאים: אינך מבוטח כעובד שכיר לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי-על פי המסמכים שבידינו,לא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינך לבין מעסיקך עבד את אסלאם." להלן השתלשלות העניינים: 3. התובע היה רשום כמובטל אצל הנתבע, החל מחודש אפריל 2011 (ראה: דו"ח תקופות הדיווח ושמות המעסיקים של התובע למוסד לביטוח לאומי) . 4. לגרסת התובע, ביום 29.5.11, התייצב בלשכת התעסוקה בבוקר, כמחוסר עבודה , בשעות הערב של אותו היום פנה אליו אחיו שהינו קבלן בניין, וביקש ממנו לעבוד אצלו בשל מחסור בעובדים. התובע טוען כי סיכם עם אחיו- (להלן-עבד/אחיו של התובע) כי החל מיום -30.5.11 יעבוד אצלו בעבודות בניין כ"תפסן" באתר בניה בראשון לציון. על פי גרסת התובע בתצהירו (ת/1): "ביום 30/5/11 נסעתי בבוקר עם אחי- ... - ושותפו לעסקים-... לעבודה. תחילה,נסעתי איתם לבנק ולאחר שסיימו את סידוריהם שם, נסענו לעבודה בראשון לציון. עם הגיענו לאתר העבודה,רציתי לרדת מהרכב (רכב מסוג ג'י אם סי). דחפתי את דלת ההזזה של הרכב כנראה בחוזקה ותוך כדי ירידתי מהרכב,נסגרה הדלת על רגלי ופצעה אותי (להלן "התאונה"). ממקום התאונה פוניתי לבית חולים תל השומר ושם עברתי סדרה מקיפה של בדיקות וצילומים ואובחן אצלי שבר ברגל. רגלי הושמה בגבס ושוחררתי לביתי. ... יום למחרת התאונה,הסיע אותי אחי מוחמד ללשכת התעסוקה באום אל פחם על מנת להיוועץ בהם בקשר לאופן טיפולי והתנהלותי בעקבות מה שקרה איתי. נכנסתי ללשכה ופגשתי שם את אחת מהעובדות. סיפרתי לה כי מצאתי עבודה ואתמול זה היה יומי הראשון בעבודה אולם, נפגעתי ואיני יכול לעבוד עתה. העובדת אמרה לי תמשיך להירשם כמובטל על מנת לקבל דמי אבטלה ורשמה אותי באופן ידני כמי שהתייצב בלשכת התעסוקה.אחרי יומיים בערך,הסתבך מצבי מבחינה רפואית והופניתי לבי"ח תל השומר שם אושפזתי כשבועיים ימים . במהלך תקופת אשפוזי, התייעץ אחי ... עם עו"ד לגבי כל מה שקרה איתי והעו"ד ייעץ לנו כי מה שקרה איתי מהווה "תאונת עבודה" ..." 5. לטענת התובע, ביום 30.5.11 שהיה היום הראשון לעבודתו בשותפות "עבד את אסלאם" (להלן-השותפות), טרם הספיק לדווח לשירות התעסוקה על שינוי במצבו התעסוקתי, לרוע מזלו, באותו היום נפגע ברגלו הימנית,ולכן יש להכיר בו כמי שנפגע בתאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי, כי באותו היום היה במעמד של עובד "שכיר". 6. מנגד טוען הנתבע, כי בעת הפגיעה ב-30.5.11, לא היה התובע מבוטח כעובד "שכיר", בהתאם לאמור בסעיף 75 (א)1 לחוק הביטוח הלאומי, ולמעשה לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין השותפות "עבד את אסלאם". 7. השאלה שעלינו להכריע בה בשלב זה היא, האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין שותפות "עבד את אסלאם" ביום 30.5.2011. דיון והכרעה 8. סעיף 75 א(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע מיהו מבוטח בביטוח נפגעי עבודה: "אלה המבוטחים לפי פרק זה: (1) עובד, למעט שוטר..." 9. סעיף 1 לחוק הביטוח לאומי קובע, מיהו "עובד": "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיק יחס של עובד ומעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד. לעניין זה "בן משפחה" אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות". 10. על פי ההלכה הפסוקה, קירבה משפחתית אין בה כשלעצמה כדי למנוע אפשרות של היווצרות יחסי עובד ומעביד. אולם, כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו, האם ביחסים התנדבותיים עסקינן, או שמא בקשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות. כן יש לתת את הדעת, בין השאר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או סמלי וכיו"ב. (ראה: עב"ל 166/99 חיה שחר - המוסד, עבודה ארצי, לג' (71) 28) וגם, מ' גולדברג, עוקדן הבטחון הסוציאלי, כרך ראשון, פרק א' עמ' 46 והאסמכתאות שם). 11. מי שטוען כי יחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד ומעביד - עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי. על פי הפסיקה, צריך שני תנאים מצטברים שיתמלאו על מנת ש"בן משפחה" שאין בינו לבין החברה יחסי עובד מעביד ייחשב כעובד- האחד: עבודה בחברה באופן סדיר. השני: אילולא נעשתה העבודה על ידי אותו קרוב - הייתה נעשית בידי עובד אחר. (ראה: דב"ע מז/0-6 מרדכי סרוסי נ' המוסד פד"ע יח 434) 12. "המחוקק ביקש להקל במשהו עם "העובד" בעסק המשפחתי, בקובעו בסעיף 1 לחוק, כי "עובד" הוא: "לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד. לעניין זה "בן משפחה" אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות" . הנה כי כן בתנאים מסוימים כפי שנקבעו בהגדרת "עובד" שבחוק, אין המחוקק עומד על קיומם של יחסי עובד מעביד במובן המקובל, ובן המשפחה יחשב עובד של קרובו המעסיק בעסק המשפחתי, אף אם לא התקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד (עב"ל 679/07 גלדיס בלנק - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 3.2.08)" (ראה: עבל 78/08 מגרה יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 8.4.08) 13. נקדים ונאמר כי, לאחר ששמענו את העדויות ועיינו בראיות ובמסמכים שהוצגו לתיק, לא שוכנענו כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה, התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לבין השותפות "עבד את אסלאם", וזאת מהנימוקים שיובאו להלן. 14. נזכיר כי, הנטל להוכחת התביעה רובץ על התובע. 15. באשר לאתרי העבודה בהם היה התובע ביום 30.5.11, מסרו התובע והעדים מטעמו שתי גרסאות" סותרות,האחת : בטופס התביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (נ/1), אשר הוגש ב-17.7.11 הצהיר התובע בסעיף 10 שעניינו :"פרטים על תאונה מחוץ לעסק או למפעל" - כי מקום הפגיעה היה באתר עבודה ברחוב משמר הירדן 9- ראשל"צ ובהמשך נרשם כי התובע "...החל את היום באתר באורנית ולאחר מכן עבר לראשל"צ". קרי, על פי הרשום בטופס התביעה התובע החל את יום העבודה באתר באורנית ורק לאחר מכן עבר לראשל"צ ושם נפגע ברגלו הימנית בעת שירד מהרכב. אולם, לחוקר הנתבע ובעדותם סיפרו התובע והעדים מטעמו כי התובע נסע ביחד עם אחיו ושותפו לעבודה באתר ראשל"צ, ולא הזכירו את האתר ב"אורנית".בעניין זה נשאל עבד אחיו של התובע,על ידי חוקר הנתבע (נ/2): "האם מוסטפא עבד באתר אורנית? ת. לא עבד שם, היה לי שם עבודה במקביל לאתר בראשון. ש. מדוע בטופס תביעה של מוסטפא בחלק שממלא המעסיק כלומר אתה רשמת כי מוסטפא התחיל לעבוד באורנית באותו היום ולאחר מכן עבד בראשון ? ת. אני מאשר שאתה מציג לי את הטופס, זה הכתב של רואה החשבון ואני מאשר שאני חתמתי עליו,אבל זה לא נכון ולא שמתי לב למה שהוא רשם,מה שאמרתי לך אמת ונכון." על פי הסברו של עבד אחיו של התובע- הייתה לו עבודה באתר אורנית במקביל לעבודה בראשל"צ, אולם התובע לא היה באתר אורנית, ולמעשה הרישום בטופס אינו נכון ביחס לתובע. לטענתו טופס התביעה של התובע מולא על ידי רואה החשבון שלו, והוא לא נתן דעתו לרישום זה לפני שחתם על הטופס. ברם, גרסה זו אינה מתיישבת עם גרסת התובע בעדותו אשר סיפר, כי טופס התביעה מולא על ידי בא כוחו (עמ' 8 שורה 6 לפ') . יודגש כי, ניכר שכתב היד בטופס התביעה הנדון זהה בכל הסעיפים אשר מולאו באותו עט, מכאן שטופס התביעה נרשם על ידי אדם אחד . יוצא אפוא שהתובע מסר גרסאות סותרות ביחס למקומות העבודה בהם שהה ביום האירוע הנטען ב-30.5.11 . כמו כן, נמסרו גרסאות סותרות גם לעניין הגורם אשר מילא את טופס התביעה של התובע. 16. התובע סיפר לחוקר מטעם הנתבע (נ/2), : כי ביום 31.5.11 "העובדים נסעו ברכב אחר בשעה ... ובשעה 7.40 יצאנו ממוסמוס אני ואחי עבד והשותף שלו ברכב שלי לעפולה לבנק ..." (עמ' 1 משורה 19 ל-נ/2) בהמשך נשאל התובע: "מדוע נסעתם ברכב שלך? (עמ'3 משורה 6 לנ/2) התובע השיב: "כי אין להם רכב נוסף, כי ברכב אחד נסעו העובדים ואני התכוונתי לעבוד אצלהם עם הרכב שלי". על פי גרסת התובע ,כפי שהובעה בפני חוקר הנתבע, הרכב בו נסע ביחד עם אחיו ושותפו ביום 30.5.11 שייך לו, והיה בכוונתו לעשות שימוש ברכבו לצרכי עבודה עם אחיו ושותפו.אולם, בשלב מאוחר יותר הציג התובע גרסה שונה מגרסתו הראשונה, בסעיף 5 לתצהירו (ת/1) טען התובע : "סוכם כי החל מיום 30.5.11 אני מתחיל לעבוד באתר ... הוא מסר לי שאסע לעבודה עמו ועם שותפו לעסקים אסלאם אגבאריה ברכבם...".במסגרת עדותו, מסר התובע גרסה שלישית לעניין הרכב, לפיה, הרכב שבו נסעו ביום 30.5.11 שייך לאחיו אך רשום על שמו . (עמ' 10 שורה 13 לפ'). 16. גם בנוגע לגובה שכר העבודה ולמועד תשלומו, נמצאו גרסאות סותרות מטעם התובע .התובע מסר בהודעה לחוקר (נ/2), בתאריך 5.9.11 כשלושה ה חודשים לאחר אירוע התאונה הנטען, כי סוכם עימו שיקבל 350 ₪ ליום עבודה, משנשאל על ידי החוקר,האם קיבל את שכרו ומתי? השיב:"לא קבלתי כסף עדיין", אלא קיבל עזרה כספית מאחיו ושותפו בסך 4,000 ₪ (עמ' 3 שורה 4 לנ/2).לעומת זאת בעדותו בבית הדין, סיפר שקיבל שכר עבודה בסך 250 ₪ , כשבוע לאחר התאונה (עמ' 9 שורה 2 לפ') ובהמשך סיפר כי בנוסף קיבל מאחיו ושותפו 4000 ₪ כעזרה. "לשאלת בית הדין , מדוע לא אמרתי לחוקר כי קבלתי שכר בסך 250 ₪ שבוע אחרי האירוע , אני משיב שלא נשאלתי על זה". בהקשר זה יצוין, כי ההודעה שמסר התובע לחוקר הנתבע, נגבתה בשפה הערבית המובנת לו ובסיומה, הוקראה לו ההודעה והתובע חתם שהבין והוא מאשר את האמור בה . למעשה, התובע לא ידע להסביר את הגרסאות השונות שמסר בנוגע לקבלת השכר. כאמור, נתגלו סתירות פנימיות בגרסת התובע לעניין גובה השכר ותשלומו. בנוסף לכך, נתגלו סתירות בין גרסת התובע לגרסת אחיו עבד בעניין זה. אחיו של התובע אמר לחוקר הנתבע, שסוכם עם התובע על שכר עבודה יומי בסך 330 ₪ , (עמ'1 שורה 20 לנ/4) ולא כפי שטען התובע 350 ₪ ליום. בעדותו סיפר האח עבד כי: "על אותו היום הגיע לו 250 ₪ ושלמתי לו אני לא זוכר בדיוק את התאריך, יכול להיות יומיים שלושה לאחר הפגיעה. מעבר לכך, מאחר והוא אחי וישב תקופה בבית, נתתי לו הלוואה בסך 1000 או 2000 ₪ רק שיוכל להתפרנס" (עמ' 16 שורה 28לפ'). עינינו הרואות כי התובע ואחיו מסרו גרסאות סותרות, הן לעניין גובה השכר המגיע לתובע, מועד תשלומו, ולעניין סך העזרה הכספית שקיבל התובע מאחיו. ודוק, התובע טוען כי חזר לעבודה אצל אחיו ושותפו, לאחר תקופת היעדרות ממושכת , ואף הציג תלוש שכר לחודש 12/11 . אולם, שותפו של אחיו אגבאריה איסלאם הציג גרסה סותרת במסגרת עדותו בפנינו ב- 17.4.2013 (עמ' 20 שורה 30 לפ') לפיה, לא זכור לו שהתובע חזר לעבוד אצלם לאחר הפציעה ברגלו. על כך נוסיף כי יש לתמוהה שעל פי תלוש השכר לחודש 12/11, התובע השתכר שכר שעתי ולא יומי כפי שנטען על ידי התובע ואחיו, בסך 22 ₪ לשעה,כלומר לכל היותר 187 ₪ שכר יומי ולא כגרסת התובע ואחיו 250/350 ₪ ליום. 17. אם לא די בזאת, התובע טוען כי יום למחרת התאונה, הלך ללשכת התעסוקה על מנת לברר האם עליו להמשיך להתייצב כדורש עבודה היות והוא אינו מסוגל לעבוד בשל פציעתו, או לחילופין עליו לפעול בדרך אחרת. לגרסתו,נאמר לו על ידי אחת הפקידות בלשכת התעסוקה, שעליו להמשיך ולהתייצב ואף התייצבותו נרשמה ידנית במשרד. התובע לא טרח להזמין לעדות את הפקידה שאמרה לו לנהוג כפי שנהג ולמעשה לא עלה בידיו להוכיח את טענתו(עמ' 6 שורה 20 לפ', ו- עמ' 9 שורה 21 לפ'). לעומתו, אחיו עבד מסר גרסה שונה לפיה, הפקידה בלשכת התעסוקה אמרה לתובע להתייעץ עם עו"ד (עמ' 16 שורה 25 לפ'). 18. זאת ועוד, במסגרת הודעה לחוקר, נשאל עבד אלראזק אחיו של התובע (עמ' 3 שורה 8 לנ/4), : שאלה: מה שמות העובדים שעבדו איתך באותה תקופה? תשובה: היו לי עובדים מהשטחים עם אישורים, וגם היו לי עובדים מארטריה ושני עובדים ממוסמוס מוחמד זידאן והשני עמאר רפיק. שאלה: לפי מה שאתה מספר עכשיו אני מבין שהיו לך באותה תקופה עובדים וגם מוסטפא אז מדוע מדווח אי העסקת עובדים מחודש 4/11 עד 9/11 אצלך בעסק? תשובה: אני לא יודע למה אני צריך לבדוק עם רואה החשבון שלי אחמד שפיק ממוסמוס." לאחר מכן במסגרת תצהירו (ת/2), שינה גרסתו כאשר טען עבד , כי הוא ושותפו נהגו להעסיק עובדים באמצעות חברות ו/או קבלני כוח אדם ו/או עובדי שטחים עם היתרי עבודה מגורמים אחרים כך שבדרך כלל ,השותפות לא היתה מדווחת על העסקת עובדים אצלה. ובמסגרת עדותו הסביר: "העובדים שלי עבדו דרך קבלן כוח אדם, שהוא הוציא להם תלושים. אני הייתי אחראי על העובדים,אבל לא אני הוצאתי תלושים עבורם"(עמ' 17 שורה 12 לפ'). לאור עדותו של עבד- אחיו של התובע, ניתנה החלטה בתום הדיון מיום 17.4.13, במסגרתה התבקש התובע להמציא אשור רשמי המעיד על גיוס עובדים עבור השותפות באמצעות קבלן כוח אדם. ביום 30.5.13, הודיע התובע כי אין ברשותו כל אסמכתא הנוגעת להתקשרות בין השותפות "עבד את אסלאם" לבין קבלן כוח אדם כלשהו. לאור האמור לעיל, גרסת עבד אחיו של התובע, כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה העסיק עובדים (עמ' 13 שורה 16 לפ')באמצעות קבלן כוח אדם, ולכן לא דיווח עליהם למוסד לביטוח לאומי, לא הוכחה, ולכן נדחית. 19. בהקשר זה נוסיף, כי עבד אחיו של התובע דיווח על העסקת התובע רק ביום-18.9.11, קרי, בחלוף כארבעה חודשים מיום ההעסקה הנטען ב-30.5.11. עבד הסביר זאת בעדותו כך: "אני לא יודע מה בדיוק קרה ,כנראה שזה נפל בין הכסאות, הייתי אחרי חודשיים אצל רוה"ח ולא אמר לי שלא דיווח,מאוחר יותר הייתי אצלו והוא אמר שלא דווח וסידרנו את זה ביחס ליום העבודה היחיד."(עמ' 15 שורה 17 לפ').ודוק, התובע לא טרח להזמין לעדות את רואה החשבון, שיתכן ועדותו הייתה שופכת אור על השאלה, מדוע לא דיווח על העסקת התובע בזמן אמת, אלא רק בחלוף חודשיים מיום הגשת התביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה, ובחלוף כארבעה חודשים ממועד ההעסקה הנטען. כידוע, אי-הבאת עד שהיה עשויי לשפוך אור על הפרשה הנידונה, מחזקת את משקלה ומהימנותה של גרסת היריב, במיוחד כאשר מדובר בתובע שעליו הנטל להוכיח את גרסתו - היא כשלעצמה פועלת לרעתו. (ראה: ע"א 465/88 הבנק למימון / ולסחר חוץ בע"מ נ. מתתיהו, פ"ד מה (4) 651, 655). ע"א 55/89 קופל בע"מ נ. טלקאה בע"מ, פ"ד מד (4) 594 ע"א 641/87 קלנגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים בע"מ, פ"ד מד(1) 239)) 20. משאלה הם פני הדברים, בשל הצטברות של סתירות ואי דיוקים בגרסת התובע והעדים מטעמו, ולאחר ששקלנו את מכלול הראיות, לרבות העדויות שנשמעו בפנינו והמסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, ולאחר ששקלנו את טענות באי כח הצדדים בסיכומיהם - הגענו לכלל מסקנה שלא עלה בידי התובע להוכיח כי ביום-30.5.11 התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין השותפות "עבד את אסלאם", לפיכך, דין התביעה דנן להידחות. 21. כמקובל בתביעות שהן מתחום הביטחון הסוציאלי- אין צו להוצאות. 22. לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין. דיני עבודה