זקוקים לעורך דין דיני עבודה בקרית מוצקין ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בקרית מוצקין להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בקרית מוצקין מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בקרית מוצקין, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה קרית מוצקין ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בקרית מוצקין, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) תביעה להפרשי שכר - גמלאות מעירית קרית מוצקין## לפנינו ערעור לרשות על פסק דינו של בית הדין האזורי בו נדחתה תביעתו של המערער לתשלום הפרשי שכר, דמי הודעה מוקדמת והחזר הוצאות טלפון. בתביעתה ביקשה המערערת לחייב את המשיבה בתשלום שכר עבורה לחודשי יולי ואוגוסט 1993 דמי הודעה מוקדמת והחזר הוצאות טלפון. עובדה זו נודעה לה ביולי חייבה אותה בתשלום מס הכנסה גבוה יותר עבור המערער. המערערת העידה כי לא הסתירה דבר לגבי קבלת הפנסיה מעיריית קריית מוצקין. לאחר שקיבלה את המשכורת השנייה, היא הביאה (כנראה שוב) תלוש משכורת מעיריית קריית מוצקין וביקשה לברר "אם אכן מה צריך לנכות", ומאז הנאשם החל לקחת אותו בחשבון כמפורט לעיל. ערכאת הערעור לא תתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא אלא אם כן יש בהם טעות בולטת ומשמעותית. המשיב לא אמור ליהנות מהעובדה שהמערער קיבל דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## התוצאה היא שהערעור בדבר ניכוי מס נדחה וככל שהוא בתמורה להודעה מוקדמת - הוא יתקבל כאמור לעיל. ##(ב) מכרז מלעובדים בקרית מוצקין## התובעים הם חברי סיעת העבודה במועצה העירונית קריית מוצקין - וסיעתם נמצאת כעת באופוזיציה. הנתבעת 1 עיריית קריית מוצקין פועלת מכוח פקודת העיריות. כפי שעולה מהטבלה "ריכוז מועמדים לתפקיד מבקר עירייה", שצורפה לכתב התביעה, נאמר ביחס לנתבע כי הוא נהנה מ -10 שנות ניסיון ברשויות המקומיות. לטענת הנתבעים, הסיבה האמיתית לתביעה היא פוליטית, שכן בשנת 4/2000 או בסמוך לה, הנאשם 2 הפנה את תשומת ליבו של יו"ר ועדת התמיכה, מכיוון שבוועדה יש ​​6 חברים במקום 5-3 שהיא צריך למנות. ראינו קודם כי הבנייה הפרשנית שנבנתה על ידי התובעים למכתב קרסה תחת הנוסח הנכון של אותו מכתב, והדבר נכון גם לגבי טענתם כי הנתבע 2 לא היה מבקר פנים במשך שנתיים, שכן טענה זו היא לא עולה בקנה אחד עם סעיף 167 לחוק. הטענה שהועלתה בסיכומי התובעים, לפיה חובת הנתבע 2 להוכיח את כישוריו לתפקיד, ואם לא עשה כן, יש לקבל גם את התביעה, אינה ממש נכונה. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לבסוף - התביעה נדחית. ##(ג) תשלום לקופת גמל לעובד שעבד בקרית מוצקין## זו תביעה לתשלום כספים שהופרשו לקרן תגמולים בין השנים 1955-1963. תגובת אגף שוק ההון לבקשה הייתה שבבדיקה שנערכה מול מחלקת קופות הגמל במשרד האוצר, הם לא הצליחו לאתר קרן. בעקבות התגובות הנ"ל הגישה התובעת את תביעתה נגד הקרן הלא מקצועית אליה הופנו הכספים לטובת המנוח במהלך עבודתו בקק"ל. כישלונה של הנאשמת להמציא את הרשימה כשרק ביכולתה להשיג אותה, מפריך את טענתה כי כספי המנוחה שמקורם בקק"ל לא הועברו אליה. לטענת התובעת, הכספים שקיבלה מהנתבעת מקורם בהפקדות של המעסיק האחרון של המנוח - עיריית קריית מוצקין. נטען כי הנאשם גם מודה כי לא היה שום ערבוב בין הכספים שהופקדו בקרן "תעוז" שמקורם בקק"ל, לבין הכספים שמקורם בעיריית קריית מוצקין, בשל הוראת האוצר דאז, אשר אסרה על ערבוב כספי קופות גמל על ידי מעסיקים שונים. לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה על הסף בשל התיישנות ו / או עיכוב לאור העובדה כי זכאותה של התובעת לקבל את הכספים שנתבעו התגבשה ביום 12.6.97, מועד פטירת המנוח. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לפיכך, אנו מקבלים את התביעה ומחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סכום של 43.48356 ₪ החל מיום 12.4.07, בצירוף ריבית והצמדה מיום 13.4.07 ועד למועד התשלום המלא בפועל. ##(ד) יחסי עובד מעביד בקרית מוצקין## לפנינו תביעת התובע נגד הנתבעים - חברת אבטחה וחברת אבטחה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת. הֲדָחָה. סלע המחלוקת בין הצדדים הוא - האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לחברת האם, לטענת התובע. במהלך כל תקופת עבודתה, תלושי השכר הגיעו ישירות לאתר חברת החשמל והיא לא ביקרה במשרדי החברה בקריית מוצקין עד ליום 2/12/2002 - אז קיבלה את ההודעה על סיום עבודתה. הנתבעים ראו את עצמם כישות משותפת אחת וכאשר הוגשה תביעה על ידי עובד שעבד בחברת החשמל הם ראו בו באופן טבעי עובד של חברת האם. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## על פניו אנו מקבלים את טענת התובעת לפיה הנתבעים העסיקו אותה במשותף וככאלה הם חייבים במשותף ולשלם את זכויותיה הנובעות מעבודתה על ידם. ##(ה) תביעה לקיים הסכם עבודה בקרית מוצקין## מדובר בתביעה לחייב את הנתבעת לקיים הסכם עבודה, מיום 11/3/96 בבקשה רטרואקטיבית מיום 1/3/1993, ולחייב את הנתבעת לשלם לתובע את מלוא שכרו על פי ההסכם לעיל, בצירוף הלנת שכר, וזכויות סוציאליות נלוות. כן טענה כי עקב טעות נרשם בתלושי השכר שהונפקו לתובע במרץ 1997 כי תחילת עבודתו בנתבעת הייתה ממרץ 1996. לפנינו מכתב מיום 22/1/97, מראש העיר קריית מוצקין למפכ"ל המחוז במשרד הפנים. לפיכך, בתביעה ביקש ראש עיריית קריית מוצקין ממשרד הפנים להתייחס לחוזה המוצע עם התובע ולחוות הדעת המשפטית הפנימית. אנו דוחים את טענות התובע כי חוות הדעת המשפטית הפנימית שניתנה על ידי הנתבעת מחייבת את הצדדים, ולכן ההסכם שנחתם עם התובע תקף. התובע מסתמך על חוזר מנכ"ל משרד הפנים שכותרתו "נוהל תשלום שכר ותנאי לוואי ליו"ר ועדה מקומית (אזורית) לתכנון ובנייה", ומכוחו הוא טוען לזכויות אלה. בנסיבות אלה, שכן הממונה על המחוז לא אישר את החוזה. / 96. על פי בקשתו למפרע, לפיכך התובע אינו רשאי לקבל את התנאים הכספיים המופיעים בחוזה הנ"ל, שכן החוזה לא אושר כנדרש, ואינו חל על הצדדים. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לאור האמור לעיל - כל תביעותיו הכספיות של התובע - במקרה זה - נדחות. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בקרית מוצקין חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בקרית מוצקין ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בקרית מוצקין נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בקרית מוצקין בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בקרית מוצקין, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בקרית מוצקין חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בקרית מוצקין. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בקרית מוצקין מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בקרית מוצקין מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בקרית מוצקין לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הגדרה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור קרית מוצקין יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בקרית מוצקין. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בקרית מוצקין - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בקרית מוצקין - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

בקשה למתן צו עשה בקרית מוצקין

זו בקשה למתן צו עשה זמני שיורה על החזרת המבקשת לעבודה בתחנת הרכבת בקרית מוצקין. להלן עובדות המקרה: 1. המבקשת מועסקת החל מחודש 2/06 אצל המשיבה 1, כקופאית בתחנת רכבת במסגרת שירותים שמעניקה המשיבה 1 למשיבה 2. 2. במהלך 4 השנים האחרונות לעבודתה הועסקה המבקשת כקופאית בתחנת הרכבת בקרית מוצקין. המבקשת עבדה במשמרות צהריים, למעט משמרת בוקר אחת במהלך שבוע אחד, ושתי משמרות בוקר במהלך השבוע שאחריו. 3. בתאריך 22.12.10 החליטה המשיבה 1 על העברת המבקשת לעבודה כקופאית בתחנת נהריה. המבקשת החלה לעבוד בתחנת נהריה בתאריך 13.2.11. 4. לאור ההחלטה על העברתה של המבקשת לתחנת נהריה כאמור, הוגשה הבקשה דנן למתן צו עשה זמני בתאריך 22.3.11. טענות המבקשת: 5. העברת המבקשת לתחנת נהריה מהווה הרעה מוחשית בתנאי העסקתה, מאחר והיא נדרשת לעשות יותר משמרות ערב. 6. המבקשת הועברה לתחנת נהריה באמצע טיפולי פוריות מורכבים, תוך הרעת תנאיה בניגוד לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954, ותקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי פוריות ופריון), התנ"א - 1990. 7. העברתה של המבקשת לתחנה אחרת נועדה, לטענתה, על מנת להיטיב עם שעות עבודתה של עובדת אחרת, שהינה קרובת משפחתו (בת אחותו) של מנהל התחנה בקרית מוצקין, מר צ'רלי ששון. 8. המבקשת נאלצת להמתין יותר משעה בתום משמרת ערב לרכבת לביתה, והמשיבה 1 מסרבת לשלם למבקשת הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית. טענות המשיבות: 9. המבקשת נעדרה מעבודתה בתחנת קרית מוצקין מבלי ליידע את מנהלה הישיר על כך. 10. רוב הקופאים בתחנות הרכבת, שאינם קופאים ראשיים, כדוגמת המבקשת, עובדים במשמרות צהריים. 11. היקף משרתה של המבקשת ושכרה לא נפגע כתוצאה מהעברתה לתחנת נהריה, הובהר למבקשת כי תקבל תשלום מלא בגין נסיעותיה לעבודה וממנה. המבקשת מתגוררת בעכו, ועל כן תחנת הרכבת בנהריה קרובה יותר למקום מגוריה מתחנת הרכבת בקרית מוצקין. 12. אישור רפואי על טיפולי הפוריות שעוברת המבקשת התקבל לראשונה במשרדי המשיבה 1 בתאריך 23.2.11, לאחר העברתה לעבודה בתחנת הרכבת בנהריה. 13. לא הייתה כל אפליה של המבקשת, ומנהל התחנה בקרית מוצקין, מר צ'רלי ששון, שהינו עובד של המשיבה מס' 2, אינו בעל הסמכות לקדם את בת אחותו ו/או להתערב בכל נושא תנאי העסקתם של העובדים של המשיבה 1 בתחנת הרכבת שבניהולו, מאחר והעובדת הנ"ל הינה עובדת של המשיבה מס' 1 ולא של המשיבה מס' 2. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 14. הבקשה דנן, כאמור, אשר הוגשה לבית הדין ביום 22.3.11, הינה למתן צו עשה זמני להשבת המבקשת לעבודתה כקופאית בתחנת קרית מוצקין. 15. בפס"ד דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל נ' מרדכי גנץ, פד"ע ד 161 , נקבע לעניין מתן צו עשה זמני כדלקמן - "צריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי להביא בית משפט להעתר לבקשה כזו וצריכות להיות בפניו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של מבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה". (ראה גם דב"ע נא/3-195 תובנה מכונות תרגום בע"מ נ' עמיחי סגל פד"ע כג 274). 16. היינו, אמות המידה למתן צו עשה זמני נוקשות יותר מאלו שבנתינת צו מניעה זמני, שכן מדובר בבקשה שנועדה לשנות את המצב הקיים ולא לשמרו, ולהחזיר את המצב לקדמותו. כמו כן, בפס"ד תובנה מכונות תרגום בע"מ הנ"ל, נקבע כי מקום שבו ניתן לפצות צד נפגע בתשלום כסף, לא ינתן צו מניעה זמני או צו עשה זמני. 17. זכותו של מעביד לנייד את עובדיו בהתאם לצרכיו, כשהניוד נעשה בתום לב ולצורכי העבודה ומבלי לפגוע בעובד. במקרה דנן, המבקשת מתגוררת בעכו, וצודק ב"כ המשיבות בטענתו כי תחנת הרכבת בנהריה קרובה יותר למקום מגוריה בעכו מאשר תחנת הרכבת בקרית מוצקין. מכאן עולה כי הניוד של המבקשת לעבוד בנהריה מקרב מבחינת מרחק הנסיעה את המבקשת לביתה בעכו, בעוד שהנסיעה לקרית מוצקין ברכבת נמשכת זמן ארוך יותר. לכן בהעברה לעבודה בתחנת נהריה אין כל הרעת תנאים בפועל. 18. ההחלטה להעביר את המבקשת לעבוד בתחנת הרכבת בנהריה התקבלה עוד בחודש 12/10, או בסמוך לכך, ואינה קשורה, לכאורה, לטיפולי הפוריות שעברה ועוברת כיום המבקשת. המעבידים של המבקשת לא היו מודעים עד ליום 23.2.11 על הטיפולים הללו, כך שההחלטה על ההעברה אינה קשורה, לכאורה, לנושא טיפולי הפוריות שעוברת המבקשת. 19. תנאי העסקתה של המבקשת בתחנת הרכבת בקרית מוצקין כללו עבודה במשמרות צהריים, למעט משמרת בוקר אחת בשבוע אחד ושתי משמרות בוקר בשבוע שאחריו. ואילו תנאי העסקתה של המבקשת בתחנת נהריה כוללים עבודה במשמרות צהריים למעט משמרת בוקר אחת מדי שבוע. יחד עם זאת, מר חנן מור, המשמש כמנהל מחלקת פרויקטים במשיבה 1, הצהיר בביה"ד כי באפשרותו לשבץ את המבקשת מדי שבוע לעבודה במשמרת בוקר כקופאית ומשמרת בוקר נוספת כדיילת. (ראה פרוטוקול מיום 17.3.11 עמ' 5). 20. היקף העסקתה ושכרה של המבקשת לא נפגע כתוצאה מהעברתה לתחנת נהריה. 21. כמו כן, ב"כ המשיבות הצהיר בביה"ד כי המבקשת תקבל החזר הוצאות נסיעה מלא בגין נסיעותיה לעבודה וממנה, כולל נסיעה באוטובוס ו/או במונית. 22. יתרה מזאת, ב"כ המשיבות הצהיר בביה"ד כי המבקשת תוכל להיעדר מעבודתה ככל שהדבר יידרש לצורך ביצוע טיפולי הפוריות, ובלבד שתיידע על כך מראש את הממונים הישירים שלה ותמציא למשיבה 1 אישור רפואי על כך. 23. לאור האמור, אנו קובעים כי בנסיבות המקרה דנן, לא הוכח בבית הדין כי למבקשת זכות מוחלטת לכאורה המצדיקה מתן סעד של צו עשה זמני לעבוד אך ורק בתחנת הרכבת בקרית מוצקין. המבקשת תמשיך לעבוד כקופאית בתחנת הרכבת בנהריה. על המשיבה 1 לדאוג לשיבוצה של המבקשת לעבודה מדי שבוע בשתי משמרות בוקר - האחת כקופאית, והשנייה כדיילת ולשלוש משמרות צהריים וזאת כאמור בהצהרתו של מר חנן מור במהלך הדיון בבית הדין ביום 27.3.11. 24. כמו כן, על המשיבה לוודא כי היקף משרתה ושכר עבודתה של המבקשת לא ייפגע כתוצאה מהעברתה לתחנת נהריה, וכי ישולמו למבקשת מלוא הוצאות נסיעתה בתחבורה ציבורית, כולל נסיעות באוטובוס ו/או במוניות, לעבודה וממנה. 25. לאור האמור, דין הבקשה לסעד זמני - להידחות בזאת. 26. עם זאת, מן הראוי לציין כי למראית עין קיים חשש ממשי לניגוד עניינים בעצם העסקתה של קרובת משפחתו של מנהל תחנת הרכבת בקרית מוצקין ע"י המשיבה 1, בתחנה אשר בניהולו ועל כן, השארת המצב הקיים על כנו אינו ראוי בלשון המעטה...על המשיבה מס' 1 לבדוק ולשקול את נושא המשך העסקתה של העובדת הנ"ל בתחנה הנ"ל!!! 27. כמו כן, יש להדגיש ולציין כי, במסגרת כתב התביעה בתביעה שהוגשה לבית הדין הועלו טענות במישור הנזיקין, אשר אינן בסמכותו של בית הדין. 28. בנסיבות העניין - חסד אנו עושים עם התובעת ולא מחייבים אותה בתשלום הוצאות שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו. על כן - כל צד ישא בהוצאותיו. הדיון נערך בהעדר אחד מנציגי הציבור, אשר הוזמן לדיון, אך לא התייצב בבית הדין כנדרש. דיני עבודה