זקוקים לעורך דין דיני עבודה בביתר עילית ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בביתר עילית להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בביתר עילית מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בביתר עילית, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה ביתר עילית ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בביתר עילית, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) יחסי עובד מעביד עם מאבטח בבית עילית## התובע, תושב ביתר עילית, משמש מאבטח במוסדות החינוך בעיר. התובע זומן לשימוע שבעקבותיו הוטל עליו לשמש מאבטח בעיר ביתר עילית. לאחר מכן הגיש התובע את תביעתו בה תבע תחילה את המעביד (כמו גם רכיבים הנוגעים לסיום עבודתו) ואז וכשהמשיך בעבודתו, צמצם את רכיבי התביעה. בתביעתו המתוקנת, טען התובע כי הוא זכאי לפיצוי הן בגין עוגמת נפש ובושה (לרבות בשל פרסום המאמר התקשורתי בענייננו והצגתו באור שלילי כתוצאה ואף מעברתו לידיעה חדשה מקום עבודה, לכאורה פגם בהתנהלותו) והתעללות בעבודה. כתוצאה מהעימותים וקליטת העלבונות על ידי האדם שמולו או מולו התעקש על קיום הוראות המנהלים. הנתבעים טענו כי לא היו יחסי עובד ומעביד בינם לבין התובע; כי דרישותיהם היו בהתאם לחוזרי מנכ"ל משרד החינוך המחייב מניעת עזיבת סטודנטיות וכניסה של אחרות. התובע דילג מעבר למשוכה של המעסיק עצמו - גלשן, מכשול המשתמש - העירייה ומכשול האישיות המשפטית של המוסד החינוכי, ובחר לתבוע ישירות את עובדות המוסד החינוכי. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## בפועל, תוכניות הריאליטי, דווקא לנוכח המודעה שתלה, מקום העבודה שלו הוחלף כבקשתו המקורית (במובן זה אין גם פגם בהחלפת מקום העבודה בפועל כפי שרצה התובע עצמו, אם כי כאמור המעסיק. חייב לוודא שלא נעשה שימוש בתובע במקום בו הושם). תָקִין). ##(ב) תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בביתר עילית## בפני בית המשפט תביעת התובע בגין שעות נוספות ופיצוי הלנה, בגין פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, אי הודעה על תנאי העבודה ואי מסירת תלושי שכר, נזק לא ממוני ועוגמת נפש. התובע היה אחראי על המאבטחים רק בביתר עילית ורק בעניין זה היה כפוף לסמנכ"ל תחתיו היה אחמש וכ- 60 מאבטחים. הנאשם טען כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו, מכוח חוזה העבודה שלו, לכן הוא אינו זכאי לשעות נוספות טען גם כי חוזה העבודה נחתם, וכי התלוש הראשון התעכב בטעות ואינו נוהג. לעמוד בתנאי החוק. הנאשם קיבל את מערכת הביטחון בביתר עילית, כזכיין של חברת הכלכלה והשלטון המקומי במכרז, הנאשם הוכרז כמנצח על פי פס"ד זה מיום 30/7/13. היו הליכים נוספים והתובע קיבל את עמדתו (9/8/13) סמוך לתחילת הפעלת מערכת הביטחון בביתר עילית על ידי הנתבעת. התובע אף נחקר על כך ואומר "על מה שעשיתי בחודשיים ההם עבדתי הרבה מאוד שעות. מעבר לכך הרבה מאוד שעות. נתתי את הכל בעבודה יום ולילה. באמת. מצאת את החום שאני ויתרתי על תפילות. וטסתי לקרית ספר, סליחה לביתר עילית להחליף דרוזים במשמרת. עבדתי כל ימי שישי, ובכל שבת וכשחזרתי הביתה כמעט בשעה שתים עשרה בלילה ישנתי כמעט 4 שעות וקמתי לעבודה למחרת. טענת הנתבעת כי חישוב השעה חייב להיעשות על בסיס 7,000 ₪ ולא 8,000 ₪ כפי שעשה התובע, הינה טענה נכונה. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## מצאנו שנסיבות הפסקת עבודתו מצדיקות מתן הודעה מוקדמת אך אינן מצדיקות פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וגם התביעה בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש נדחתה. ##(ג) תביעה לתשלום רכיבי שכר עבודה בביתר עילית## לפנינו תביעת התובע לתשלום שכר עבודה, שכר עבור שנת הלימודים בעקבות פיטוריו, פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין וכן זכויות סוציאליות אחרות הנובעות מתקופת יחסי העבודה בין הצדדים והפסקתם. לטענת הנתבעת, התובע הודיע ​​כי לא ימשיך לעבוד אצלה בשנת הלימודים הבאה כבר ביום 31.5.12. התובע תבע משכורת לכל שנת הלימודים תשע"ג (2012-2013) בסך 96,750 ש"ח, שכן לטענתו לא הודיעו לו על מועד פיטוריו אלא רק לאחר יום 31.5.2012. לטענת הנאשם, התלוש האמור כולל את הנסיעות, ובנוסף שולמו לו 300 שקל במזומן מדי חודש בשנה השנייה (2012), קרי הוא קיבל 500 שקל בחודש. מאחר שהתובע התגורר בעיר ביתר עילית, לא ניתן להגביל את תשלום הנסיעות רק לחופשות חודשיות בתוך בית שמש או בתוך ביתר עילית, ויש לשלם אותו גם עבור הדרך מביתר עילית לבית שמש. בשנה הראשונה לעבודתו נסע התובע מביתר עילית באוטובוס ולעיתים ברכב עם מורה אחר. בשנה השנייה לעבודתו סוכם עם הנתבעים כי נהג מונית יסיע את המורים המתגוררים בביתר עילית, התובע תמורת תשלום חודשי של 300 שקל. התובע העיד כי קיבל 1,400 שקל במזומן במעטפה כל שנה. חודש בשנה השנייה. לטענת הנתבעת, התובע הסכים בנוכחות המפקח והנתבע 2 לסיים את המחלוקת בינו לבין הנתבעים וכעת אינו יכול להתנגד להסכם זה. טען גם כי התשלום עבור הנסיעות שולם במזומן נוכח דרישת הנהג לקבל את הסכום במזומן. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לכן התביעה מתקבלת. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בביתר עילית חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בביתר עילית ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בביתר עילית נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בביתר עילית בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בביתר עילית, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בביתר עילית חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בביתר עילית. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בביתר עילית מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בביתר עילית מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בביתר עילית לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הביתר עילית מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור ביתר עילית יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בביתר עילית. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בביתר עילית - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בביתר עילית - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

פציעה קשה בתאונת עבודה

התובע עסק בעיסוקים הכרוכים בעבודתו ליד המכונה וזו החלה לנוע, דרסה אותו כשעלתה על חלק מגופו במלוא כובד משקלה, והוא נשאר שכוב מתחת השרשרת עד שבאה עזרה, חילצה אותו, והבהילה אותו לבית-חולים לאחר שנפגע קשה מאוד ונזקק לאשפוזים וטיפולים ממושכים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פציעה קשה בתאונת עבודה: התובע, יליד 1951, נפגע קשה בתאונת עבודה שארעה ב- 11.12.94באתר בניה ליד ביתר עילית, כשהוא עובד בשרות הנתבעת מס' .1את נזקיו הוא תובע בהליך זה. התאונה ארעה במהלך עבודת קידוח שבצע התובע בעזרת מכונה מסוג אינגרסול (להלן המכונה). למכונה זו שרשראות "דמוי טנק", יש לה מקדח, והיא מופעלת הן לצורך נסיעה ממקום למקום הן לצורך הקידוח, בלחץ אויר המסופק לה על-ידי קומפרסור. האוויר זורם מהקומפרסור למכונה דרך צינור שאורכו כמה עשרות מטרים. "המצב הטבעי" של המכונה הוא מצב עמידה, זאת גם כשהקומפרסור דוחס ומזרים אליה אויר. כדי להניע את המכונה ממצב העמידה הטבעי שלה, יש צורך להטות מוטות הנמצאות לצד המכונה. הטיית מוט אחד גורם לשרשרת מצד אחד לנוע, והזזת השני מניעה את השרשרת השניה. בדרך זו המכונה נעה וזזה לצד זה או אחר, הכל לפי הטיית המוטות כפי שנתבאר לעיל. כשאמרתי ש"המצב הטבעי" הוא מצב נייח, התבססתי על "ברירת המחדל" של המכונה. רוצה לאמר, כשאין מטים את המוטות הם מוחזרים מאליהם (באמצעות קפיץ) למצב אנכי, ובמצב זה המכונה לא נעה ולא זעה. לא זו אף זו, כדי שהמוטות לא יצאו עקב טעות ממצב נעילה זה, תוכננה במכונה, ליד בסיס המוטות, מגרעת שלתוכה נכנסים המוטות והיא מונעת את יציאתם משם שלא על-ידי פעולה יזומה ומכוונת. כל האמצעים הללו לא תוכננו ולא יושמו לתפארת המליצה אלא להשגת תכלית ביטחונית ראשונה במעלה. שמעתי שאת המכונה מפעיל אדם אחד. במצב של עבודת קידוח המכונה היא כמובן נייחת, והעובד המפעיל נמצא לידה לצורך פעולת הקידוח, ונקל לשער את הסיכון בו היה נתון אותו עובד אם "כל רוח מצויה" היתה יכולה להטות את המוטות, או אחד מהם. הדבר היה גורם לתזוזת המכונה ולדריסת העובד המצוי בסמיכות מיידית לה. זהו בדיוק מה שארע עם התובע. התובע עסק בעיסוקים הכרוכים בעבודתו ליד המכונה וזו החלה לנוע, דרסה אותו כשעלתה על חלק מגופו במלוא כובד משקלה, והוא נשאר שכוב מתחת השרשרת עד שבאה עזרה, חילצה אותו, והבהילה אותו לבית-חולים לאחר שנפגע קשה מאוד ונזקק לאשפוזים וטיפולים ממושכים. התובע איננו יודע על שום מה ולמה החלה המכונה לפתע לנוע. הנתבעת ביקשה ממני שאקבל את מה שנראה לה כעולה מגרסת התובע כפי שהיא נרשמה בטופס ההודעה למל"ל על פגיעה בעבודה. הודעה זו נתקבלה במל"ל (לפי חותמת המל"ל) ביום 2.1.95, ובעמוד השלישי שלה, במשבצת בה נתבקשו "הפרטים שמסר הנפגע למעביד בהודיעו על התאונה" נרשם "החליק, ומכונת הקידוח עלתה עליו". הנתבעת קוראת לתוך מילים אלו מצב בו החליק התובע, כדי להימנע מנפילה נתלה (כשהוא מחוץ למכונה) על המוטות, וכך החלה המכונה לנוע ודרסה אותו. הבעלים של הנתבעת מס' 1(מעבידתו של התובע), הוא מר יורם סולומון (עה/1), העיד (עמ' 18) שהוא יכול לספר מניסיונו שלו על מעשה שהיה כשהוא החליק, נפל ונתלה על המוטות והמכונה נסעה "ואני קפצתי בזמן". חוששני שיותר משיש בטעון זה להועיל לנתבעת מס' 1יש בו כדי למקד את תשומת הלב לחוליה חלשה בשרשרת הבטיחות שתוכננה. מצב בו מצוי העובד מחוץ למכונה הוא המצב הרגיל שכן, כזכור, במצב של קידוח העובד נמצא מחוץ למכונה סמוך לה. מעדויות שהיו בפני אני למד כי מקום העבודה הקונקרטי היה סלעי והררי ולא מישורי. צריך להניח שקידוחים רבים יכולים להיעשות בשטחים מסוג זה. הסיכון שהעובד ימעד בשטחים מסוג זה היא אפשרות ריאלית מאוד, והאפשרות שבניסיונו לייצב עצמו, ינסה לתפוש חלקים במכונה, ובתוך כך גם את המוטות האמורים, היא אפשרות שלא קשה לצפותה. "מגרעה איתנה" בבסיס המוטות היתה מונעת הטיית המוטות במצב כזה, בדיוק כפי ששילוב ידית הילוכים למהלך אחורי במכוניות בהן יש צורך לדחוף כלפי מטה או להעלות כלפי מעלה את ידית ההילוכים, איננו אפשרי אם אין כוונה מפורשת לעשות כן. מכונה שיש בה ליקוי ב"מנגנון הביטחון" מהסוג האמור או שאין בה "מנגנון ביטחון" כזה, איננה בטוחה, וכל המעמיד מכונה כזו לרשות עובדיו אשם ברשלנות. הנה כי כן, דווקא גרסת הנתבעים מצביעה על רשלנות הנתבעת מס' .1אולם אפילו לא יינתן לאמור ב"משבצת המל"ל" פרשנות כמוצע על-ידי הנתבעים, לא תהיה התוצאה שונה. סלומון, מעבידו של התובע, אמר שהמכונה איננה זזה מעצמה (עמ' 16). במקרה זה ארע, אפוא, הבלתי אפשרי והיא זזה. בדיקה שהוא עשה, לדבריו, לאחר התאונה, לא חשפה ליקוי, ואולם נאמנים עלי דברי סלומון שבמצב תקין המכונה אינה נעה מעצמה. אות הוא שאחת מהשתיים, או שלא נעשתה בדיקה כלשהי, או שנעשתה בדיקה והעלתה ממצאים "בלתי נעימים" שאינם מועברים לידיעת בית המשפט. בשני המקרים הראיה היא אך ורק בשליטת הנתבעת מס' .1לא זו אף זו, תאונת עבודה מחייבת דווח על אירועה. דווח כזה מפעיל מנגנון של בדיקה על-ידי המפקח על העבודה. במקרה זה לא דווח דבר, ויש בכך לא רק עבירה על החוק אלא עשיית מעשה מכוון למניעת חשיפתה של "התשתית הראייתית" הכרוכה בתאונה. לכל אלו אוסיף שלא היה בחברה הנתבעת פונקציה של אדם שתפקידו לפקח ולהעיר וגם להאיר את כל שנדרש ונחוץ למניעת תקלות ותאונות, והשלטת אמצעי בטיחות. בכל הנסיבות הללו, הרי אם בשל "היזק ראייתי", אם משום שכאמור על-ידי סלומון מכונה אינה נוסעת מעצמה, ולכן נסיעתה מעצמה של המכונה צריכה הסבר שלא הובא על-ידי בעל הכלי, הנטל הועבר לשכם הנתבעת מס' 1והוא לא הורם. המסקנה היא שחבות הנתבעת מס' 1הוכחה. ומכאן לגובה הנזק. התובע עלה עם משפחתו בשנת 1992מאוקראינה. הוא היה שם מהנדס מכרות ועבד במקצועו כשמונה עשרה שנה. בארץ לא מצא עבודה מתאימה והוא לא בחל לעבוד כפועל בניין פשוט. מסתבר אבל שמוסר העבודה הגבוה שלו, היחס החיובי והרצוני לעבודה, מסירותו, נכונותו ללמוד ולקלוט וגם להקדיש הרבה שעות לעבודה וללימודים, גם מעבר לנדרש, עשו את שלהם. למעמד מהנדס הוא אמנם לא הגיע בעבודתו, ואולם חרף הזמן הקצר יחסית שבין עלייתו ארצה לבין התאונה, הוא למד את עבודת ההפעלה של המכונה, את עבודת הקידוח, ולדברי סלומון עוד כמה מלאכות שחברתו עסקה בהן. משכורתו החודשית הממוצעת אז, בערכים הכספיים של היום, נעה סביב 700, 5ש"ח. תכונותיו החיוביות מאוד של התובע נתגלו גם לאחר התאונה. כשרק יכול היה מצא עבודה אחרת, והכוונה היא לעבודות מדידה. הוא גילה חריצות ושקדנות גם בתחום זה (ראה עדות מעבידו, ראובן אלסטר עמ' 14-11) והשתלט על העבודה. אלסטר אמנם פיטר אותו, לדבריו משנודע לו על נכותו, ואולם מעבידו הראשון התרשם ממנו כל-כך טוב שהיה מוכן לקבלו, חרף נכותו אפילו היום. אינני מביא דברים אלו רק כדי להביא דברים בשם אומרם, אלא גם כדי להבהיר שאדם כזה, חרף גילו הלא צעיר, בודאי לא הגיע ל פסגת כושר השתכרותו, ויש להניח שאלמלא התאונה היה מגיע לרמות שכר גדולות יותר. סבלו של התובע עקב התאונה היה רב. הטיפולים והמגבלות מנעו ממנו עבודה לפחות שנה שבמהלכה ידע אשפוזים, ניתוחים וטיפול רפואי אחר. התאונה הותירה אותו במצב מלא של אין אונות (% 30נכות), עם צלקות קשות (% 20נכות), פגיעה במתן שתן (%10 נכות) ופגיעה בשרירים (%10), זאת לפי הועדות הרפואיות של המל"ל, ששני הצדדים הסכימו לאמצם. חלק מנכות זו אינה תפקודית אמנם, ואולם חלק משמעותי מחלק זה שוקל מאוד כשמדובר על שיעור הפיצוי בשל נזק בלתי ממוני. נזקים אלו מצדם משליכים באופן כללי על המרץ והחריצות והנכונות והיכולת הנפשית, ולכל אלו השלכה על היעילות והאטרקטיביות של האדם בשוק העבודה. בהביאי בחשבון את כל הגורמים הללו, נראה לי שהפיצוי המגיע לתובע הוא כדלקמן: א. עבור הפסד שכר בעבר, כשמתוך זה היה לתובע הפסד שכר מלא עד לתקופה בה סיים הכשרתו כמודד, כ- 22חודש לאחר התאונה (מתוכה כשנה תקופת אי כושר) 000, 160ש"ח וסכום זה כולל הצמדה וריבית עד היום. ב. הפסד שכר לעתיד (כולל מרכיב הזכויות הסוציאליות) - 000, 750ש"ח. ג. נזק בלתי ממוני (כולל ריבית והצמדה עד היום) - 000, 400ש"ח. הוצאות חוות דעת רפואיות, אותן תבע התובע, הן הוצאות משפט ולא פריטי נזק. מהסכומים שנפסקו לעיל יש לנכות תקבולי מל"ל, שלפי המוסכם בין הצדדים מסתכמים ב-898, 850ש"ח. היתרה תשולם על-ידי הנתבעים לידי התובע, זאת בצרוף להוצאות וכן לשכ"ט עו"ד בשיעור של % 15מהסכום שנפסק ובצרוף מע"מ.דיני עבודה