זקוקים לעורך דין דיני עבודה בבית שמש ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בבית שמש להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בבית שמש מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בבית שמש, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה בית שמש ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בבית שמש, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) הסכם עבודה של שחקן כדורגל בבית שמש## לפני בית המשפט תביעה של שחקן כדורגל ששיחק בקבוצת הכדורגל של הפועל בית שמש ותבע את מועצת העובדים בבית שמש. הנתבע טען כי ההסכם עם התובע נחתם בינו לבין צד ג 'בסתר במצב של ניגוד עניינים וללא אישור בכתב של הנהלת הפועל בית שמש או הנתבעת, וללא סמכות. הנתבעת טענה כי היא זכאית על ידי צד שלישי לשיפוי מלא בגין כל הצהרת אחריות או אחריות בגין אחריות כספית בגין תביעה זו. ביום 26/10/00 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבע במוסד לבוררות בהתאחדות לכדורגל, אך הדבר לא נדון בשל העובדה כי רישום התאחדות הפועל בית שמש בהתאחדות בוטל והוא פורק ופורק מסיבות אחרות. הנאשם טען כי אם תהיה לה אחריות כלשהי להתחייבויותיה של הפועל בית שמש, ואם יש להן תוקף כלשהו, ​​צד שלישי אכן אחראי בגינן, והנאשם זכאי לתביעת שיפוי בגין כל סכום שהוא יהיה. חייב, וכן שיפוי לתשלומים שכבר שילם בגין עבודתו מאז 1993, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## מכל מקום, מאחר שקבענו כי הנתבעת אינה חייבת לתובע מכל סוג שהוא, ותביעתו כלפיה נדחתה, אין מקום לקבוע כל שיפוי מצד שלישי. ##(ב) תביעה לתשלום הפרשי שכר בבית שמש## לטענת התובע, הוא עבד בעיריית בית שמש ולכן היה זכאי לזכויות בתחום דיני העבודה המגן. תביעת התובע, המיוצגת על ידי עורך דין שמונה באמצעות הלשכה לסיוע משפטי, הוגשה במקור נגד עיריית בית שמש. במסגרת הפרויקט, אליו הופנה התובע ביוזמת המוסד לביטוח לאומי ובאמצעות שירות התעסוקה, עסק בעבודות גינון עם עולים חדשים נוספים לעיריית בית שמש. התובע מבקש הפרשי שכר, השלמת התשלום שקיבל מעיריית בית שמש וקצבת הבטחת הכנסה ששולמה לו באותה עת תמורת שכר המינימום. התובע קיבל גם כרטיסי אוטובוס מהעירייה, והצדדים חלוקים בשאלה האם הנסיעות שולמו במלואן, במהלך כל התקופה נשוא התביעה, או ששולמו רק בחלקן. בנסיבות העניין לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעים או למי מהם ולכן לא הייתה לו זכות לזכויות הנתבעים. אם תביעת התובע בדבר קיום יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבעים נדחית, התביעה נדחית. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## נטען כי מאחר שהעובד התפטר לאחר ביצוע הסכם ההבראה, והשני נפטר גם לאחר מכן, אין מקום לעורך הדין המבקש להעביר את הנושא לוועדת חריגים אלא לוועדת שחרורים, שהיא הגוף הנכון לדון במצב שיש חילוקי דעות בין הצדדים. ##(ג) קליטת עובדים באמצעות חברת כוח אדם בבית שמש## לפנינו בקשת צד לסכסוך קיבוצי שהגישה עיריית בית שמש. מטרת הבקשה היא לאפשר לעיריית בית שמש לא לקבל עובדי עירייה חדשים כנהגי משאית אשפה, אלא לקבל עובדי קבלן (במקום עובדים שפרשו מרצונם מהעירייה - לא כחלק מתוכנית ההבראה - או נפטרו). . העירייה מבקשת לקבוע כי יש להפנות את הסכסוך לוועדת שחרורים (ואחריה בוררות, במידת הצורך) המשיבים מתנגדים בתוקף לקליטת עובדים באמצעות חברת כוח אדם וטוענים כי הדרך לפתור מחלוקת במקרה שלפנינו היא בדרך של פנייה לוועדת חריגים ולא לוועדת זוגיות. בית הדין סבור כי המצב העובדתי הוא שיש לראות את ביטול שתי המשרות מצד אחד, ואת הרצון להחליפן בחברת כוח אדם - שתיהן נובעות מאותו הסכם הבראה, ויש לפרש אותן לאור מטרת הסכם ההבראה ומטרת הצדדים. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## מכל האמור לעיל קובע בית הדין כי השאלה בדבר קבלת עובדים במקום מי שפרשו או נפטרו תובא בפני ועדת חריגים. ##(ד) התפטרות בגלל העברת עובדת לעיר בית שמש## התובע עבד אצל הנתבעת מה -2.11.08 ועד ליום 25.10.09 כעובד ניקיון לפי שעה בשכר המינימום. הנתבעת הגיעה למשרדי החברה ביום 25.10.09, כמתבקש, ונציג הנתבעת הסביר לתובעת את האמור במכתבו של הנתבע מיום 20.10.09, קרי, כי הנתבעת החליטה להעביר את התובעת מעבודתה במשרד סניף בנק בבית שמש. התובעת הודיעה כי אינה מסכימה לעבור למקום עבודה בבית שמש. התובעת טוענת כי היא זכאית לפיצויי פיטורים מאחר והנתבעת הפסיקה את עבודתה בסניף וביקשה להעביר אותה לבית שמש. עוד טען התובע כי הנתבע הודיע ​​לה כי היא תחפש עבורה עבודה אחרת אולם חלף זמן רב והיא לא קיבלה כל הודעה מהנתבעת ובכך פוטרה. התובעת אמנם לא הוכיחה את המרחק בין התחנה המרכזית בבית שמש לסניף בנק דיסקונט בבית שמש, אך סביר להניח שמעבר לאוטובוס האחד בו נהגה התובעת לנסוע לעבודה בסניף רוממה, היה עליה להגיע סניף בנק דיסקונט בבית שמש, בנוסף לאוטובוס בינעירוני בין ירושלים לבית שמש, לאמצעי תחבורה נוסף בתוך בית שמש. אין חולק כי התובעת התנגדה להצבה בבית שמש בשל ריחוק מקום העבודה החדש מביתה ביחס למרחק הסניף מביתה. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## התביעה מתקבלת. ##(ה) תביעה לתשלום שכר מינימום לעובדים בבית שמש## סוגיית התביעה הזו היא הזכויות ששולמו לנתבעים שלכאורה נגזרו מכמות שעות נמוכה יותר מכפי שהיו צריכים להיות וממילא הם זכאים ליתרת זכויות הנגזרת מהסכום הנכון בתחום: שכר מינימום, דמי מחלה, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, ביגוד ועוד. התובעים 3-1 הועסקו על ידי העירייה כדי ללוות את ילדי בית שמש בתחבורה. במסגרת עבודתם ליוו התובעים את הילדים בשעות הבוקר משעה 6.30 עד 8.30 (הסעה מבית שמש למוסד) ומשעה 14.00 עד 16.00 הסעה מהמוסד בירושלים חזרה לביתם בבית שמש. עבודת התובעים הופסקה בהסכמת הרשות המקומית וועד העובדים כחלק מהסדר בין הצדדים לעניין תוכנית הבראה. התובעים 3-1 טענו כי עבדו 6 ימים בשבוע, 5 ימים, 7 שעות מדי יום. התובעים טענו כי משכורתם לאורך השנים נמוכה משכר המינימום וכן, השכר לא עודכן לאורך השנים. הנתבע טוען כי בכל מקרה על פי הוראות חוקת העבודה יש ​​להפנות את עובדי הרשויות המקומיות לסכסוכים מסוג הסכסוך, נשוא מקרה זה, ראשית להתיישב בפני ועדת שחרורים, מה שהתובעים לא עשו. על פי עדותם, הם העדיפו לחזור לבית שמש, אך עניין זה היה נתון לשיקול דעתם, ואין לראות בשעות אלה כשעות עבודה. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## בסופו של דבר התביעה נדחית. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בבית שמש חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בבית שמש ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בבית שמש נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בבית שמש בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בבית שמש, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בבית שמש חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בבית שמש. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בבית שמש מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בבית שמש מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בבית שמש לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הגדרה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור בית שמש יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בבית שמש. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בבית שמש - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בבית שמש - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

אי הסכמת העובד להעברת מקום עבודה

בית הדין הארצי לעבודה נדרש לשאלה באלו מקרים שינוי מקום עבודתו של עובד באופן שגדל המרחק בין מעונו של העובד למקום עבודתו, מהווה הרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודה המזכה עובד להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים. בדב"ע נו/3-228 רשת מעונות מרגלית נ. עליזה כהן, לא פורסם, ניתן ביום 23.12.96), קבע בית הדין הארצי לעבודה שהעברת המשיבה דהתם, שהיתה מטפלת במעון, ממעון באשקלון למעון בבני עייש המרוחקת 27 ק"מ מאשקלון, מהווה הרעת תנאים. בית הדין נימק זאת בצורך של המשיבה דהתם, שהיתה אם לילדים קטנים, להיטלטל בדרכים בשלושה אוטובוסים. להלן פסק דין בסוגיית שינוי מקום עבודה לעובד התובעת הגישה תביעה זו ביום 3.12.09 לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה. ביום 13.4.10 הגישה התובעת כתב תביעה נוסף, בו כללה סעד של דמי הבראה. בהחלטה מיום 19.4.10 נקבע כי ככל שהתובעת מעוניינת לתקן את כתב התביעה, עליה להגיש בקשה מתאימה. התובעת לא הגישה כל בקשה לתיקון כתב התביעה ולפיכך בפני בית הדין לא עומדת תביעה לדמי הבראה. עובדות התובעת עבדה אצל הנתבעת מיום 2.11.08 עד 25.10.09 כעובדת ניקיון שעתית בשכר מינימום. ברוב חודשי עבודתה התובעת עבדה 66 שעות. היו מספר חודשים בהם עבדה 63 שעות. בחודש 2/08, שהינו חודש קצר, היא עבדה 57 שעות. התובעת, תושבת שכונת קרית יובל, הוצבה בתקופה עבודתה בסניף בנק דיסקונט בשכונת רוממה בירושלים (להלן: "הסניף"). זמן הנסיעה באוטובוס מביתה של התובעת לסניף הוא 20 דקות. אין מחלוקת כי התובעת עבדה שלוש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. העבודה התבצעה בשעות אחר הצהריים, לאחר סיום הפעילות בסניף. בשל תלונות שהתקבלו אצל הנתבעת מהנהלת הסניף, החליטה הנתבעת להפסיק את עבודת התובעת בסניף. ביום 20.10.10 הודיעה הנתבעת לתובעת בכתב כי תסיים את עבודתה בסניף ביום 22.10.09. במכתב נאמר כי היא תועבר למקום עבודה חלופי באזור המתוחזק על ידי הנתבעת באותם תנאים ובאותן שעות. מקום העבודה החלופי שצויין במכתב הוא "בנק דיסקונט סניף בית שמש". התובעת התבקשה להתייצב במשרדי הנתבעת ביום 25.10.09. הנתבעת הגיעה למשרדי החברה ביום 25.10.09, כפי שהתבקשה, ונציגת הנתבעת, גב' מיכל אביכזר, הסבירה לתובעת את האמור במכתב הנתבעת מיום 20.10.09, דהיינו, שהנתבעת החליטה להעביר את התובעת מעבודתה בסניף לעבודה בסניף בנק דיסקונט בבית שמש. התובעת הודיעה שהיא אינה מסכימה לעבור למקום עבודה בבית שמש. קיימת מחלוקת עובדתית בין התובעת לבין גב' אביכזר בשאלה אם לנוכח התנגדותה של התובעת להעברתה לעבודה בבית שמש, הבטיחה גב' אביכזר לתובעת לחפש לה מקום עבודה אחר בירושלים. התובעת טוענת שכך הובטח לה על ידי גב' אביכזר וכי בעקבות אותה הבטחה היא המתינה פרק זמן אך לא שמעה כל הודעה מגב' אביכזר. גב' אביכזר הכחישה שהבטיחה לתובעת לחפש עבורה מקום עבודה אחר. במחלוקת זו, גרסת התובעת וגרסת גב' אביכזר מכחישות זו את זו. לא מצאנו כי קיים בסיס לקבוע כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי גרסתה מסתברת יותר מגרסת גב' אביכזר. טענות הצדדים התובעת טוענת כי היא זכאית לפיצויי פיטורים משהנתבעת הפסיקה את עבודתה בסניף וביקשה להעביר אותה לבית שמש. העברתה לבית שמש היוותה לטענת התובעת הרעת תנאים בשל הצורך לנסוע מחוץ לעיר ולשהות בדרכים זמן ממושך יותר ביחס למקום עבודתה בסניף רוממה. עוד טענה התובעת כי הנתבעת הודיעה לה כי תחפש עבורה מקום עבודה אחר אך חלף זמן רב והיא לא קיבלה כל הודעה מהנתבעת, ובכך פוטרה. כאמור, טענה זו אינה יכולה להתקבל משקבענו שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכחתה. הנתבעת טענה כי התובעת התפטרה בכך שלא התייצבה למקום העבודה אליו שובצה - סניף בנק דיסקונט בבית שמש. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי התובעת טענה בכתב התביעה כי פוטרה ולא טענה כי התפטרה בשל הרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודתה. בנוסף טענה הנתבעת כי ממילא ניודה של התובעת מסניף רוממה לסניף בית שמש אינו בגדר הרעת תנאים מוחשית. הנתבעת היפנתה לפסיקה שלטענתה תומכת בעמדתה. לחילופין טענה הנתבעת כי התובעת לא התרתה בה כי מדובר בהרעת תנאים ולא נתנה לה הזדמנות סבירה לתקן את הרעת התנאים. הכרעה אנו סבורים כי לתובעת מגיעים פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת הואיל והיא פוטרה סמוך מאד לסיום שנת עבודה אצל הנתבעת. פיטוריה של התובעת נעשו בכך שלאחר שהופסקה עבודתה בסניף, היא לא שובצה למקום עבודה אחר שאין בו משום הרעת תנאים. עמדתנו מבוססת על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בפסקי הדין בעד"מ 1011/04 א. דינמיקה שירותים בע"מ נ. וורנין (ניתן ביום 21.8.05) וע"ע 1323/02 חזין ואח' נ. תנופה שירותים כ"א ואחזקות 1991 בע"מ (ניתן ביום 5.11.06). מפסקי דין אלה עולה שקבלן ניקיון עשוי להיות מחוייב בפיצויי פיטורים גם אם העובד נשאר באותו מקום עבודה, אם קיים חשש שהמשך העסקתו באותו מקום כרוך בהרעת תנאי עבודה, כגון, שקיים חשש שקבלן הניקיון שמחליף את הקבלן הנתבע לא יקיים כראוי את חובותיו כמעביד. בהתאם לכך, כאשר קבלן ניקיון מפסיק עבודתו של עובד ודורש ממנו להתייצב במקום עבודה שכרוכה בהרעת תנאי עבודתו, אי הסכמת העובד להעברה כאמור אינה בגדר התפטרות אלא מדובר בפיטורים. בית הדין הארצי לעבודה נדרש לשאלה באלו מקרים שינוי מקום עבודתו של עובד באופן שגדל המרחק בין מעונו של העובד למקום עבודתו, מהווה הרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודה המזכה עובד להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים. בדב"ע נו/3-228 רשת מעונות מרגלית נ. עליזה כהן, לא פורסם, ניתן ביום 23.12.96), קבע בית הדין הארצי לעבודה שהעברת המשיבה דהתם, שהיתה מטפלת במעון, ממעון באשקלון למעון בבני עייש המרוחקת 27 ק"מ מאשקלון, מהווה הרעת תנאים. בית הדין נימק זאת בצורך של המשיבה דהתם, שהיתה אם לילדים קטנים, להיטלטל בדרכים בשלושה אוטובוסים. אנו סבורים שהעובדות המהותיות בפסק הדין בדב"ע נו/3-228 דומות בעיקרן לענייננו, וכי יש להחיל הלכה זו על תביעת התובעת. המרחק בין ירושלים לבית שמש דומה למרחק בין אשקלון לבני עייש. התובעת אמנם לא הוכיחה מהו המרחק בין התחנה המרכזית בבית שמש לסניף בנק דיסקונט בבית שמש, אך סביר להניח שמעבר לאוטובוס האחד בו נהגה התובעת לנסוע לעבודתה בסניף רוממה, היא היתה נזקקת לצורך הגעה לסניף בנק דיסקונט בבית שמש, בנוסף לאוטובוס בין עירוני בין ירושלים לבית שמש, לאמצעי תחבורה נוסף בתוך בית שמש. מכל מקום, גם בהעדר הוכחה ברורה לכך, אנו סבורים שדי בעובדה שהתובעת נדרשת לנסיעה בינעירונית שאינה עניין של מה בכך, כדי להוות הרעת תנאים מוחשית לעומת תנאי עבודתה הקודמים, על פיהם לא נדרשה לנסיעה בינעירונית כלל. לעניין זה ראוי אף להתחשב בכך שצפיפות התנועה בכבישי הארץ העירוניים והבינעירוניים היא היום לאין ערוך רבה יותר מהצפיפות ששררה בכבישים במועד מתן פסק הדין בדב"ע נו/3-228. אשר לטענת הנתבעת כי התובעת לא העמידה אותה על הרעת התנאים שהיתה כרוכה בהצבתה לעבודה בבנק בבית שמש ולא נתנה לה הזדמנות לתקן את הרעת התנאים, הרי שטענה זו אינה נכונה. אין חולקים כי התובעת התנגדה לשיבוצה בבית שמש בשל המרחק של מקום העבודה החדש מביתה ביחס למרחק של הסניף מביתה. מכל מקום, קביעתנו היא כי התובעת פוטרה בכך שעבודתה הופסקה בסניף ולא הוצעה לה הצעת עבודה אחרת שאין בה משום הרעת תנאים. חובת העובד להתרות במעביד על הרעת תנאים וליתן לו הזדמנות לתקנה חלה רק מקום בו עובד שהתפטר תובע פיצויי פיטורים. חובה זו אינה חלה מקום בו סיום העבודה הינו בפיטורים, כמו בענייננו. בנוסף לכך, ספק אם היתה נדרשת בנסיבות העניין התראה של התובעת, ולעניין זה נפנה לדב"ע נו/3-228 הנ"ל, בו הכיר בית הדין הארצי בכך שלא היה מקום לדרוש מהמשיבה דהתם להתרות במערערת טרם התפטרותה, מאחר שברור היה על פניו שהגן בו הועסקה באשקלון נסגר. הוא הדין בענייננו: לא היה כל צורך בהתראה מצד התובעת שכן החלטת הנתבעת על העברת התובעת מהסניף ושליחתה לאשקלון היתה החלטה מוגמרת. התובעת אף זכאית לדמי הודעה מוקדמת, בדיוק מאותם טעמים על יסודם הוכרה תביעתה של המשיבה בדב"ע נו/3-228, לאמור: "מודעים אנו לכלל שעל-פיו במקרה של התפטרות, החובה למסור הודעה מוקדמת מוטלת על העובד ולא על המעביד. אולם במקרה שלפנינו, שעה ששנוי מקום העבודה היה כה משמעותי, עד כי הגענו, כפי שיפורט להלן, למסקנה שהיה בו משום הרעה מוחשית בתנאי העבודה, יש מקום לחיוב המעבידה בתמורת הודעה מוקדמת, שהרי רק לאחר שנפתח אותו מעון הודיעה למשיבה כי תוכל להמשיך ולעבוד במקום החדש". בענייננו, קבענו כי התובעת פוטרה, ועל כן איננו נדרשים ל"הרחבה" הפסיקתית הנ"ל לעניין חיוב בתשלום דמי הודעה מוקדמת לעובד מתפטר. פסק הדין בתיק עב 7327/06סלאמה נ. בנק מסד (מותב בראשות כב' השופט איטח), אינו מסייע לנתבעת. באותו עניין נדונה אך השאלה אם העברת עובדת ממקום פלוני למקום אלמוני מהווה שימוש סביר ובתום לב בפררוגטיבה הניהולית של המעביד, לצורך מתן צו למניעת המעבר. העברת העובדת באותו עניין כלל לא נדונה בהקשר של סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963. לאור האמור לעיל, זכאית התובעת לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת. שכרה השעתי של התובעת היה 20.70 ₪. ברוב חודשי עבודתה היא עבדה 66 שעות. לפיכך השכר הקובע של התובעת לפיצויי פיטורים הוא 1,366.20 ₪. לפיכך התובעת זכאית לפיצויי פיטורים בסך 1,366.20 ₪. כמו כן, התובעת זכאית לפי סעיף 4(1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, לפיצוי על פיטוריה ללא הודעה מוקדמת בשיעור שכר עבור 12 ימי עבודה. יום עבודה רגיל של התובעת היה 3 שעות (עדות התובעת, עמ' 4, שורה 14). לפיכך התובעת זכאית עבור כל יום ל-62.10 ₪, ועבור 12 ימים לסך 745.20 ₪. התביעה לפדיון חופשה הנתבעת הודתה בכך שהיא נותרה חייבת לתובעת פדיון חופשה עבור 10 ימי חופשה שהגיעו לתובעת לאחר שנת עבודה. לשיטת הנתבעת מדובר בסך 615 ₪. לפי החישוב שערכנו לעיל, הסכום המגיע לתובעת הינו 621 ₪. סוף דבר התביעה מתקבלת. הנתבעת תשלום לתובעת: א. פיצויי פיטורים בסך 1,366.20 ₪. ב. דמי הודעה מוקדמת בסך 745.20 ש"ח. ג. פדיון חופשה בסך 621 ₪. ד. כל הסכומים הנ"ל ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.10.08 עד לתשלום בפועל. כמו כן, תשלום הנתבעת לתובעת הוצאות בסך 750 ₪. פסק דין זה נתון לערעור ברשות. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים. דיני עבודה